"לצערי אני נתקל ברוע ובנקמה, לא פשוט"

לאור ציון דרך של 5 שנים בתפקידו כרב ראשי, העניק הרב לאו ראיון נרחב בו הוא פורש את משנתו בצורה סדורה, במגוון רחב של נושאים, ומסכם את חמש השנים הראשונות בתפקיד. את הראיון קיימו בני רבינוביץ ועו"ד משה מורגנשטרן, בתכנית 'ביני ובינך' ששודרה ברדיו 'קול ברמה'.

בעניין בתי הדין הרבניים אמר הרב: "לפני כחמש שנים, כשנבחרנו, העדפתי להיכנס לתפקיד של נשיא מועצת הרבנות הראשית מכיוון שכיהנתי שנים כרב ערים. הכרתי את המערכות ואת נושאי היהדות של הרבנות כמו עירוב ומקוואות והיה לי נוח להיכנס ולהכיר את בתי הדין תוך כדי, בישיבה של פעם בשבוע בימי שלישי".

יושבים שם רבנים מיוחדים ומסורים ויראי שמיים גדולים, סייעתא דישמיא גדולה הייתה לנו לסיים תיקים ולהתיר עגונה של 37 שנים. זכיתי לסיים עוד תיק של 23 שנים.

באשר לסוגיית העגונות אמר הרב הראשי: "יש יותר עגונים מעגונות, בפער משמעותי של כמה עשרות. יש יותר נשים מסרבות לקבל גט מאשר גברים שמסרבים לתת גט. המקרה הזה שבו סיימנו תיק לאחר 37 שנים, היה בגלל סירובה של האשה".

"לפי החוק" הוסיף הרב, "להפעיל כנגד אישה סנקציות צריך אישורים ואילו כל הרכב של שלושה דיינים יכול לשלוח גבר לכלא. כמובן שכלא הוא לא תמיד הפתרון. יש גם שיקולים מעשיים וגם הלכתיים, והסוגיה הזו לא פשוטה".

"לצערי הרב אני נתקל ברוע, בנקמה, לפעמים אלו שאלות כלכליות שמי שבדרך כלל מפסיד זה הילדים. אנחנו יושבים לעשות רצון ה' ולעזור לאנשים להציל את עצמם מעצמם".

כשנשאל על מצבת הדיינים השיב כי "נכון להיום יש חוסר גדול מאוד בדיינים, לדוגמא, בנתניה חסר הרכב אחד שלם, רחובות נותרה עם שני דיינים במקום ארבעה שהיו. ובכל הארץ - בחיפה, בירושלים ובתל-אביב".

לדברי הרב לאו: "כעת המצב הוא שיש טלאי על טלאי, במקרים מסויימים יש החלטות של דיין יחיד, יש בירורי שמות או סידורי גט שהדיין מצרף את הספרא דדיינא. אלו לא דברים שאמורים לקרות אבל קורים. כמובן שהדיינים לא עושים דבר שאינו חוקי או שלא כהלכה".

"מתחילת שנות ה-60 כמות הדיינים לא גדלה, כאילו לא גדלה אוכלוסיית ישראל וכאילו לא נוספו עוד אנשים שמבקשים לקבל שירות מבתי הדין, רק העלייה מחבר העמים העלתה מיליון איש שחלקם יהודים וחלקם לא וכמות השאלות כאמור רק גדלה".

עוד הוסף הרב: "אמר לי הרב יעקובי היועץ המשפטי של בתי הדין: "אתם הדיינים אשמים כי אתם חרוצים מידי ועובדים קשה מידי ואתם לא מוכנים שישארו תיקים פתוחים. אם הייתה קמה צעקה גדולה שאכן נקבע תור לעוד שנה המציאות הייתה אחרת. ואני רואה את זה בשטח. ניסיתי להתחבר למחשב במוצאי חג בשביל לעיין בתיק מסויים וראיתי 7 דיינים מחוברים שמטפלים בתיקים".

"לכל שופט יש לפחות עוזר משפטי אחד, את החלק הטכני הזה אין לדיין. בכל המערכת של בתי הדין יש שישה עוזרים על 99 דיינים. בינתיים ההשוואה בין בתי הדין לבתי המשפט הוא טיוטה של דו''ח שדרשו הסיעות הדתיות לראש הממשלה. לצערי זה עדיין רק טיוטה. אגב בבתי הדין השרעים, אנחנו לא מתקרבים למה שקיים אצלם. בבית הדין השרעי יש יותר עוזרים מדיינים".

באשר לסוגיית הגיור אמר הרב כי "עלו כמיליון מחבר העמים, כ200- אלף רצו להישאר נוצרים או גויים, הם אזרחי המדינה וזכאים כמו כולם, המציאות היא שהגל הראשון של העולים היה רוב מוחלט יהודי, ובאותם ימים כלכלית היה שווה להיות יהודי והיו מזייפים תעודות לידה וכתובות".

"בירור יהדות" אומר הרב, " פירושו תיקים רבים שנוספו למערכת בתי הדין כשמצבת דיינים נותרה כמות שהיא, ואנחנו מאבדים את הזמן כי הסבתות הולכות לבין עולמן".

הרב לאו סיכם: "לבית הדין הגדול הגיע זוג שעלה בתחילת שנות ה-90 עם תמונה מבית העלמין כביכול יהודי. הרגשנו שיש משהו מוזר בתמונה. שלחנו לשם יהודי והוא צילם לנו תמונה מדוייקת ומסתבר שלא טעינו".

במהלך הראיון התייחס הרב הראשי לפגעי הטכנולוגיה ואמר: "הקב"ה ברא את המחשב ואת הרדיו, וצריך לדעת להשתמש בזה. בזהירות הראויה ובצורה הנכונה. בשיעור שאמרתי בכנס הדיינים הדגשתי את עניין המשא ומתן בין הדיינים ושלא להסתפק בעובדה שדיין כותב במחשב והשאר רואים".

"לצערי" אומר הרב לאו, "היה מקרה בסרבן גט מסוים שדרש סכומים עצומים כדי שהיא תתחייב לפרנס אותו לעד, קבענו לגביו הרחקות, אך הוא ברח לארה''ב ושלח משם פסק דין של בי"ד שאמר "קראנו את הפרוטוקולים וראינו וכו'" כתבנו להם מענה מאוד חריף איפה ה"שמוע בין אחיכם"? שמוע בין אחיכם מתקיים בפרוטוקולים? ואז הוספתי שזו תופעה שקיימת בארצות הגולה, שלושה יהודים עם זקן מרימים בלאנק יפה של בית דין צדק ואין בינם לבין ההלכה מאומה".

הרב הביא דוגמא נוספת: "היה בחור שלמד באוניברסיטת בר אילן אבל היה דוקטורט באוניברסיטת תל אביב. פנינו אליהם כדי לקבל עליו פרטים. בבר אילן נתנו מידית את כל הפרטים, המלגות ומתי היה באוניברסיטה, ובאוניברסיטת תל אביב מטעמי צנעת הפרט לא היו מוכנים לשתף פעולה. הרגשתי שזה מכוער וחייגנו לנשיא האוניברסיטה והודענו בצורה ברורה, שאם לא יתייצב בבית הדין אוציא לו צו הבאה על ידי המשטרה על ביזיון בית הדין, לבסוף הם הוציאו את כל הרפש על אוניברסיטת בר אילן.

על מערכת הכשרות אמר הרב לאו: "בצניעות רבה אני יכול לומר שאני נכנס ליום הדין ואחת הזכויות שאני מבקש מהקב''ה היא בזכות מערכת הכשרות".

"לדוגמא, שחיטת חו"ל - ראיתי לתדהמתי יבואן מסויים שמשום מה העסיק צוות קטן יחסית ששחט מעבר למה שהרבנות מתירה. הם שחטו אפילו 143 בהמות לשעה, ואם אצל כולם אחוז הטרפות הוא 30 אחוז בערך אצלם זה היה בין 7 ל-9 אחוז. היה ברור לי שיש שם נבלות וטריפות וזה היה מאבק קשה מאוד מול היבואנים שהפסידו מיליארדים".

הרב לאו המשיך והסביר: "בראש ובראשונה הקמתי צוות של שלושה רבנים מבינים גדולים,תוך בדיקה והתייעצות עם אנשי צוות, טסתי לארגנטינה ואורגוואי כדי לחיות את הדברים. כיום במהדרין של הרבנות הראשית יכול לאכול כל יהודי. כמובן שיש תמיד מקום להידור".

לדבריו: "בייבוא של מאכלים לארץ, עד היום זה היה תלוי באדם אחד, קבעתי קריטריונים של מבחן שמוודא את היכולות של אחראי גופי הכשרות".

"צריך לזכור", אומר הרב, שיש בעיה קשה בחוק. החוק אומר שרב מקומי מוסמך לתת כשרות אבל לא אומר שהרב מחוייב לנהלים של הרבנות. ניסיתי לקדם אפשרות כזו שרבנים מקומיים יהיו מחוייבים, אך חובשי כיפה למיניהם בכנסת, לחצו על חברי כנסת מסיעת כולנו, שלא לתמוך בחוק מאינטרס כדי שיוכלו לזלזל ולומר 'הרבנות', ואז לבוא בתור המושיעים.

"במישור ההסברתי, רבנים צריך לשתף את הציבור בנעשה, שיראו את העבודה והעמל וכמובן להיות זמינים לשאלות. וגם להערות ותלונות. מעבר לזה צריך לקחת בפרופורציה את התלונות. הבדצ''ים האמיתיים צריכים את הרבנות! אמר לי רב מהבד''ץ שהרבנות היא הקומה הראשונה. ככל שהיא תהיה חזקה וטובה יותר, כך הבדצ''ים יהיו חזקים יותר. ישנם גופים פרטיים וכלכליים שמנסים לקלקל. אבל ככל שתהיה מודעות אז הציבור יצביע ברגליים וזו האמת".

באשר לסוגיית השבת אמר הרב: "כיום הדור צעיר ומרוחק יותר, אם 60 שנה היה מאבק במדינת ישראל אם זו מדינה יהודית או רק מדינת היהודים אז בעשור האחרון ישנם גופים שמתאמצים שזו תהיה מדינת כל אזרחיה, כמובן במאבק השבת הרבנות נמצאת בפרונט ולכן היא גם חוטפת את הבוץ".

"אנחנו צריכים לעשות יותר מאמץ בהקשר ההסברתי על השבת" טען הרב, "אני מגיע למקומות ואני מנסה לדבר איתם על הייחודיות של השבת "אות היא ביני ובינכם". ואפילו לנצל את היום לערך המשפחה, או על יום ללא סלולרי. אני מאמין שזה יכול לקרב מעט".

"לפני שנתיים היה את מקרה הרכבת, התקשר אליי ראש הממשלה, ואמר לי שמדובר בפיקוח נפש כי אם יעשו עבודה בימי חול, יהיו פקקים ואמבולנס לא יוכל יהיה להגיע לחולה. עניתי לו, עובדי הרכבת יכולים לשבות? הוא ענה שכן. והוספתי: הרי יהיו פקקים וכו'? הנקודה המרכזית היא, שצריך להבין ולהסביר את ערך ומעלת השבת".

באשר לרפורמים אמר הרב כי "אין צל של ספק שרוב רובם של הרפורמים יהודים, אך כשאני מסתכל על חורבן שנעשה ביהדות ארה''ב, שכבר לא מדובר על המספרים הגדולים שהיו בה, אני מודה לה' שהייתה לי הזכות לעמוד ביום שאושר מתווה הכותל ולומר "המלך הוא עירום". יש החלטה של רבנים ענקי עולם שקבעו, שהכותל קדוש לכל אורכו, אז איזו זכות יש לנו למכור ולסחור בו?".

הרב הוסיף: "נתבקשתי לדבר בפני יהודים בארה''ב שלא טרחו אפילו לשים כיפה במפגש עם הרב הראשי לישראל, והם כמובן שאלו על זה. אמרתי להם, יום לפני שבאתי הנה הייתי בכותל ועמד לידי כהה עור לא יהודי מניגריה. והתפלל אני לא הפרעתי לו והוא לא הפריע לי. היה ברור לו שנשות הכותל האמיתיות הן אלו שבאות בכל עת לכותל להתפלל לאלוקי ישראל. גם הם מוזמנים לבוא והתפלל ביחד איתנו. שהקב''ה יאיר אורו על כל עם ישראל ועל כל העולם כולו ושזו תהיה שנה שבה  יגלה כבוד מלכותו עלינו במהרה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!