העיתונאי החרדי והכתב הדתי התכתשו

הכל התחיל מציוץ של כתב חדשות 2, יאיר שרקי. שרקי צייץ בטוויטר על חייל דתי מחטיבת גולני שגידל זקן כבר שנה קודם הגיוס ומקפיד להתפלל שלוש תפילות ביום, ולמרות זאת סורב לקבל פטור זקן מרב היחידה.

לדברי אותו חייל, רב היחידה תחקר אותו בשאלות ביהדות תוך ששאל אותו מהי פרשת השבוע. לאחר התחקור הכריע אותו רב שהחייל "לא מספיק דתי" בשביל לקבל פטור זקן, ולמעשה הפך את גידול הזקן של החייל לבלתי-חוקי, עד כדי שליחה לכלא.

כאמור, שרקי הביא את סיפור הדברים ושאל: "איני מכיר את החייל, אבל הסיפור הזה מציף שאלה עקרונית: מי קובע מי נחשב דתי? ואיך?".

דבריו של שרקי יצרו דיון נרחב, והביאו לתגובות רבות, הן מעיתונאים חרדים והן מעיתונאים דתיים וחילונים. אחד המגיבים היה העיתונאי יאיר אטינגר, שטען כי השאלה של שרקי צריכה להיות "לא רק לגבי מיהו דתי", אלא גם לגבי "מיהו חרדי".

לדברי אטינגר: "צה"ל נלחם בעוז באויב חדש: ירידה במחויבות הדתית של חלק מהלוחמים המתויגים כחרדים. ההתרופפות אף פעם לא מתחילה בצבא, אבל הצבא (לרוב באמצעות מפקדים סרוגים) רואה עצמו אחראי להשאיר אותם "חרדים" כשהם כבר לא".

אטינגר תיבל זאת בסיפור אישי: "אדם קרוב, מפקד של לוחמים חרדים, סיפר לי שהוא נאלץ לתפקד כ"משגיח". בטירונות זה קל, אבל כשעולים לגדוד רבים מהחיילים כבר חומקים ממניין למשל, והמפקדים מתווכחים ביניהם אם צריך להמשיך לכפות עליהם. מבוכה. אבל על זקן אין ויכוח. כולם רוצים זקן".

בשלב זה הצטרף לשיחה העיתונאי החרדי אריה ארליך, סגן עורך משפחה, תוך שהוא שולל את דברי קודמו וטוען כי החיילים החרדים מתקלקלים דווקא בתוך המערכת הצבאית ולא מחוצה לה. "זה נורא פשוט: הצבא מנסה להילחם בסטיגמה (הנכונה) שלפיה השירות בצה״ל ״מקלקל״ חרדים. אבל מסתבר שזו מציאות: הצבא לא נועד לחרדים שרוצים להישאר חרדים".

אטינגר מצדו השיב לו באותו מטבע לשון: "זה נורא פשוט: העולם החרדי מלא בגברים שאינם חרדים". כאן הצטרף העיתונאי הדת"לי עקיבא נוביק, ותקף בחריפות את ארליך: "ובראשם האליטה הצבועה ביותר: עתונאים חרדים". 

ארליך, הידוע בסגנונו החד, לא נשאר חייב ותקף בחזרה: "לעקיבא נוביק יש בעיה: הוא אוהב את החרדים עילגים, לֶמֶכִים, עיירתיים, יואליש-קרויסים שצועקים בהפגנות. קשה לו עם שכבה של עיתונאים חרדים כשרוניים שמדברים בישראלית ומייצגים את החברה החרדית בתקשורת ברהיטות, ויחד עם זאת מנהלים אורח חיים חרדי לכל דבר. אז הוא שולף פייק-חרדומטר. נו נו.".

אלא שנוביק החליט, במקום להתנצל, לתקוף חזרה ולהסביר את מה שהוא מכנה "צביעות העיתונאים החרדים". בציוץ תגובה כתב: "נורא פשוט אריה. הצהרת שאתה לא יכול להתגייס כי לימוד התורה בנפשך? אל תעבוד כעיתונאי בזמן הזה".

נוביק הוסיף: "אם אתה גם מרמה את המדינה ואת עצמך, וגם משתמש בעט שלך כדי לנגח את נבחרי הציבור שהם לא מספיק חרדים (או להטיף לכל העולם על קודש וקודש וקודש), זאת הגדרה נפלאה לצביעות".

ארליך השיב בעוקצנות: "אם כבר מדברים על צביעות: מדינת ישראל מודה לך על שחירפת את נפשך בהגנה על המולדת בלילות הארוכים ששכבת בשוחות גלי צה״ל".

נוביק בתגובה: "כבר תהיתי מתי תגיע לזה. ההבדל בינינו פשוט: אני שירתתי ביחידה לא קרבית שצה״ל שיבץ אותי בה, ומכיר בכך שתרמתי פחות מקרביים. אתה שיקרת לצבא כדי להשתמט ממנו, ומנצל את הפטור שקיבלת (בשם לימוד התורה) כדי להטיף כמה צה״ל לא מתאים לחרדים. אז למה בעצם לא התגייסת?".

ארליך: "איזה מסכן. כל כך מתת לתרום למדינה בשירות קרבי, ואז באו הקלגסים הרשעים וסחבו אותך בכוח לאולפני גל״צ הממוזגים. תפנים את זה, גם אם לא נעים: אתה משתמט. ״שירותך״ בגל״צ לא עדיף בכלום על שירותי בעיתון משפחה".

יצוין כי לאחר דין ודברים הודיע ארליך כי ההדורים התיישרו. "רק בשביל הפרוטוקול" כתב ארליך, אציין כאן שעקיבא נוביק ואני התיישרנו בפרטי, על דיאט ספרייט ויין אדום. הסכמנו שלא להסכים וקינחנו בסמיילים, כיאה לחודש אלול. והאמת והשלום וכו׳".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!