הלמ"ס: יותר משליש מתושבי בירת ישראל - מוסלמים
מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל חג הקרבן המוסלמי, עולה כי כ-36.5 אחוזים מתושבי בירת ישראל נמנים על בני הדת המוסלמית
- אלי שלזינגר
- ט' אלול התשע"ח
לקראת חג הקרבן, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים אודות האוכלוסייה המוסלמית בישראל.
מהנתונים עולה, בין השאר, כי בסוף שנת 2017 נאמדה האוכלוסייה המוסלמית ב-1.562 מיליון נפש, שהם קרוב ל-18% מכלל תושבי ישראל. מדובר בגידול של כ-38 אלף תושבים לעומת סוף שנת 2016.
אחוז הגידול השנתי של האוכלוסייה המוסלמית בשנת 2017 עמד על 2.5%, בדומה לשלוש השנים האחרונות. אחוז הגידול השנתי של האוכלוסייה המוסלמית בשני העשורים האחרונים נמצא במגמת ירידה מ-3.8% ל-2.5%. עם זאת, אחוז הגידול של אוכלוסייה זו הוא הגבוה ביותר בישראל.
לשם השוואה, בשנת 2017 אחוז הגידול של האוכלוסייה היהודית היה 1.7%, של הנוצרית - 2.2% ושל הדרוזית - 1.4%. כמחצית מהאוכלוסייה המוסלמית מרוכזת בצפון הארץ (35.6% במחוז הצפון ו-%13.8 במחוז חיפה). עוד 21.8% גרים במחוז ירושלים. היתר גרים במחוז המרכז (11.0%) ובמחוז הדרום (16.6%). 1.1% גרים במחוז תל אביב.
בעיר ירושלים נמצא הריכוז הגדול ביותר של תושבים מוסלמים, 329 אלף, שהם 21% מכלל המוסלמים בישראל ו-36.5% מכלל תושבי העיר. היישוב השני בגודלו מבחינת מספר התושבים המוסלמים הוא רהט, ובו מתגוררים 66.6 אלף מוסלמים, שהם 99.8% מכלל תושבי העיר. יישובים נוספים שבהם ישנו ריכוז גדול של האוכלוסייה המוסלמית הם נצרת ואום אל-פחם (54.3 אלף ו-54.2 אלף תושבים, בהתאמה).
בשנת 2017 נולדו בישראל 39,550 תינוקות לאימהות מוסלמיות, 21.5% מכלל התינוקות שנולדו בשנה זו בישראל. שיעור הפריון הכולל של הנשים המוסלמיות (3.37) גבוה מזה של נשים משאר קבוצות הדת בישראל (יהודיות - 3.16, נוצריות - 1.93 ודרוזיות -2.10).
בשנת 2017 היו בישראל כ-298 אלף משפחות מוסלמיות. רוב המשפחות המוסלמיות (כ-64%) מורכבות מזוג עם ילדים, ולפחות ילד אחד הוא עד גיל 17; כ-10% מהמשפחות מורכבות מזוג ללא ילדים; כ-6% מהמשפחות הן חד-הוריות עם ילדים שהצעיר בהם הוא עד גיל 17.
בשנת תשע"ז 6.4 אלף מוסלמים קיבלו תואר אקדמי ממוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מהם 3.1 אלף קיבלו תארים מהאוניברסיטאות, 1.8 אלף קיבלו תארים מהמכללות האקדמיות ו-1.4 אלף - מהמכללות האקדמיות לחינוך. אחוז המוסלמים בקרב כלל מקבלי התארים בישראל בתשע"ז (2016/17) עלה ל-8.4% (בהשוואה ל-7.7% בתשע"ו, 7.3% בתשע"ה ו-6.7% בתשע"ד). עם זאת, חלקם היחסי של המוסלמים בקרב מקבלי התארים עדיין היה נמוך משמעותית בהשוואה לחלקם היחסי בכלל אוכלוסיית ישראל (19.4% בגילים 32-22 ).
כ-72% מהמועסקים המוסלמים עובדים ב-5 ענפי כלכלה עיקריים: כ-20% בענף הבינוי, כ-17% בענף מסחר סיטוני וקמעוני, תיקון כלי רכב מנועיים, אופנועים, קטנועים, וטובין לשימוש אישי וביתי כ-15% בענף החינוך, כ-11% בענף התעשייה ו-10% בענף שירותי בריאות ושירותי רווחה וסעד.
סך ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת במשקי בית מוסלמים מסתכמת ב-14,315 ש"ח לעומת 16,193 ש"ח במשקי בית יהודיים. סך ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת במשקי בית מוסלמיים היא 88.4% מזו של משקי בית יהודיים. מספר הנפשות הממוצע במשקי בית מוסלמיים הוא 4.7, ובמשקי בית יהודים - 3.1.
מנוי לאינטרנט: ל-47.2% ממשקי הבית המוסלמים יש מינוי לאינטרנט לעומת 79.4% במשקי בית יהודים.
חג הקורבן عيد الاضحى (עיד אל אדחא) מציין את המועד לקיום החאג', העלייה לרגל למכה. הוא נחגג מהיום העשירי של חודש ד'ו-אל-חיג'ה, הוא החודש האחרון בלוח המוסלמי, ונמשך ארבעה ימים. העלייה לרגל עצמה נמשכת כשבוע, וחג הקורבן מציין את אחד השיאים במהלך הטקסים הנהוגים בה. אלו שמקיימים את החג בביתם מקיימים טקס דומה לזה הנהוג באותו יום במכה, שעיקרו הקרבת טלה כקורבן והכנת בשרו למאכל בסעודת החג או כתרומה לעניים. מקובל לקשר חג זה לסיפור "עקדת ישמעאל", המקביל לסיפור "עקדת יצחק" המופיע במקרא (מתוך ויקיפדיה).
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות