בשל פגם טכני: זוכה החשוד בתקיפת ילדות
תובעת בפרקליטות התנהלה באופן בלתי תקין במהלך המשפט, התנהלות שהובילה בסופו של דבר לזיכוי נאשם בעבירות חמורות כלפי ילדות. השופט (בדימוס) דוד רוזן המליץ לפרקליט המדינה לנקוט נגדה צעדים מנהליים
- אלי שלזינגר
- ח' אלול התשע"ח
תובעת בפרקליטות שניהלה תיק נגד נאשם בעבירות חמורות כלפי ילדות, התנהלה באופן בלתי תקין במהלך המשפט, התנהלות שהובילה בסופו של דבר לזיכויו של הנאשם. בין היתר, התובעת לא ציינה כי שוחחה עם חוקרת ילדים על עדות שגבתה מקורבן העבירה, שיחה שבעקבותיה חל שינוי מהותי בעמדתה של חוקרת הילדים.
התובעת העלימה מידע קריטי להליך המשפטי מבית המשפט ומהסנגור ואף הצהירה הצהרה לא נכונה בפני השופט. לאור התנהלות זו הועבר פסק הדין לבחינתו של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן, שבתום בדיקה שביצע, מצא שורה של פגמים בהתנהלות התובעת ואף המליץ בפני פרקליט המדינה לנקוט נגדה צעדים מנהליים, נוכח הפגמים החמורים שנפלו בהתנהלותה.
מדובר בפרשה במסגרתה נאשם הואשם בביצוע מעשים חמורים בשתי ילדות בשנת 2013. במהלך המשפט שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, התברר כי גורם בפרקליטות שוחח עם חוקרת ילדים שגבתה עדות מאחת מקורבנות העבירה, לאחר שבחוות דעתה נכתב כי היא "מתקשה להעריך את מהימנות דבריה". אולם, לאחר אותה שיחה שינתה חוקרת הילדים את חוות הדעת וכתבה כי היא מעריכה שהילדה אכן חוותה סיטואציה אסורה עם הנאשם.
במהלך המשפט ביקש השופט לגלות מי אותו גורם 'אלמוני' מהפרקליטות ששוחח עם חוקרת הילדים והביא, כביכול, לשינוי בחוות דעתה לרעתו של הנאשם, זאת לאחר שהתובעת ציינה כי אינה יודעת באיזה גורם מדובר ולא נמצא לכך כל תיעוד. רק לקראת השלבים האחרונים של ההליך המשפטי, כשנתיים לאחר שהצהירה כי אותה פנייה לחוקרת הילדים לא מתועדת, הודיעה התובעת לבית המשפט כי מצאה מסמך שנכתב על ידה, המתעד את אותה שיחה לחוקרת הילדים ומתברר שמי שקיים אותה הייתה היא עצמה. לדבריה, עד לאותו זמן היא לא זכרה שעשתה זאת.
לאחר דברים אלו הגיע השופט למסקנה כי הקשר בין הפרקליטה לבין חוקרת הילדים הוא שהוביל לשינוי חוות דעתה של חוקרת הילדים, ובסופו של ההליך החליט לזכות את הנאשם.
בהחלטתו כותב הנציב רוזן כי "התובעת נמנעה מלציין בפני בית המשפט, פעם אחר פעם, כי לא מדובר באלמוני פלמוני, אלא כי זו היא ששוחחה עם חוקרת הילדים. ניתן לתמוה ולהעלות מיני השערות מדוע נהגה כפי שנהגה התובעת נוכח שאלות בית המשפט, אך מוחוור הוא כי תשובותיה הליטו עובדה שצריכה הייתה להיות גלויה ונתונה לבית המשפט, כמו גם לסנגור, שהנושא של השינוי בחוות הדעת של חוקרת הילדים שימש מרכיב מרכזי בהגנתו". עוד כותב הנציב כי "לא ניתן בשום פנים לומר, כי עניין לנו בתקלה טכנית בעיקרה. מדובר כאן בהתנהלות של התובעת, שמנעה מההגנה עיון בחומר חקירה. התנהלות שתרמה, בסופו של הליך, לזיכויו של הנאשם".
לאור כל זאת, הנציב רוזן מצא כאמור את התלונה מוצדקת, ואף המליץ בפני פרקליט המדינה לנקוט צעדים מנהליים נגד התובעת, נוכח הפגמים שנפלו בהתנהלותה כאמור.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות