כ"ג חשון התשפ"ה
24.11.2024
העתירה התקבלה

בג"צ דחה את העתירה לשילוב נשים באסיפה הבוחרת

שופטי בג"צ דחו עתירה שדרשה לשלב נשים בהרכב "האסיפה הבוחרת" ברבנות הראשית לישראל, שככל הידוע טרם הכריעו במי לתמוך בבחירות לראשות עיריית ירושלים - אך הותיר פתח לבחירות הבאות

בג"צ דחה את העתירה לשילוב נשים באסיפה הבוחרת
בית המשפט העליון צילום: פלאש 90

'מרכז רקמן לקידום מעמד האישה' באוניברסיטת 'בר אילן' וארגון 'נאמני תורה ועבודה' עתרו לבג"צ נגד ועדת הבחירות למועצת הרבנות הראשית, בה העלו את שאלת ייצוגן ההולם של נשים בהרכב "האספה הבוחרת" על בחירת הרבנים הראשיים לישראל, וחלק מחברי מועצת הרבנות הראשית לישראל.

העתירה שנדונה בפני השופטים ניל הנדל, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז, נדחתה על הסף.

לטענת העותרים, בהרכב האספה העתידה לבחור בקרוב את חברי מועצת הרבנות הראשית קיים ייצוג זניח לנשים - בין היתר, אך לא רק, בשל המאפיין הגברי של המשרות הרבניות המקנות למכהנים בהן חברות באסיפה.

העותרים ביקשו להורות לרבנים הראשיים לישראל למנות נשים "העוסקות בדת ובהלכה" כחברות באסיפה הבוחרת, במסגרת מכסת המינויים האישיים.

הרבנים הראשיים הנוכחים צפויים לסיים את תפקידם בעוד כחודשיים, ב-ו' חשון תשע"ט, בתום תקופת כהונה בת חמש שנים. הבחירות, אמורות להיערך בין חודש לשלושה חודשים לפני תום כהונתם של המכהנים.

ועדת הבחירות שהוקמה, התכנסה זה מכבר כדי לקבוע את המועד והמקום לעריכת הבחירות. מאחר והמועד האחרון לבחירות "יוצא בין כסה לעשור והזמן עמוס מדי", הוחלט כי הבחירות יתקיימו מספר ימים קודם לכן, ביום 5.9.2018. כפועל יוצא, על ועדת הבחירות לפרסם בעוד שלוש וחצי שבועות את שמות חברי האסיפה הבוחרת.

בפנייה ליועמ"ש מנדלבליט במאי 2018, ביקשו כי ינחה את הרבנות להבטיח ייצוג מרבי לנשים באסיפה הבוחרת. היועמ"ש מצידו השיב כי הוא סבור שבאופן כללי על גורמי הממשלה לפעול בשקידה סבירה למינוי נשים לאסיפה הבוחרת, וצירף הנחיות שהופנו בעניין לשר הדתות ולמזכיר הממשלה.

יחד עם זאת, לא התייחס למכסת המינויים של הרבנים הראשיים לישראל. לטענת העותרים, שר הדתות קרא מעל במת הכנסת, כי הרבנות לכאורה אינה מתכוונת לממש את עקרון הייצוג ההולם.

לפני פחות מחודש ב-23.7.2018 הוגשה העתירה, שם נטען כי הזכות לשוויון, מחייבת להעניק לנשים ייצוג הולם באסיפה הבוחרת, למרות כי החוק לא חל על מינוי רבנים ובעלי תפקידים שיפוטיים בבתי דין דתיים. לטענת העותרים, החברות באסיפה הבוחרת אינו תפקיד דתי, כי אם תפקיד ציבורי.

לטענת המשיבים לעתירה, הגשתה שבועות ספורים לפני המועד האחרון לפרסום שמות חברי האסיפה הבוחרת - נגועה בשיהוי חריף, כך שאינה מאפשרת למצות את הבירורים העובדתיים והמשפטיים הנחוצים.

"ממילא לא ניתן היה לקיים בדיקה אקטיבית ואפקטיבית לשם איתור ומינוי נשים לאסיפה הבוחרת". יחד עם זאת ציינו כי שתיים מתוך חמשת נציגי הכנסת לאסיפה בוחרת הן נשים, וערב הדיון בעתירה עדכנו כי גם אחת משני נציגי הממשלה, וכל עשרת אנשי הציבור שמינה השר לשירותי דת הן נשים.

השופט ניל הנדל, החליט לדחות את העתירה על הסף, בשל השיהוי שנפל בהגשתה. הוא הוסיף כי גם אם תתקבל העתירה, התוצאה תהיה כי הרבנים הראשיים לישראל יידרשו לאתר, לבחון ולמנות נשים העומדות בקריטריונים המהותיים 'מהיום למחר'.

"דומה כי הליך מינוי חפוז כל כך, לתפקיד חשוב כל כך, עומד בניגוד מובהק לכללי המשפט המינהלי, ופוגע באינטרס המשיבים והציבור כולו בהליך בחירה מיטבי של חברי האסיפה הבוחרת - ובעקיפין, של חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל".

יחד עם זאת, אמר השופט הנדל כי "העתירה מעוררת סוגיה משמעותית, חשובה וראויה לבירור מעמיק". לדבריו, הרכבה הנוכחי של האסיפה הבוחרת, גם לאחר שהעניקו ייצוג משמעותי לנשים, היות ומספרן הכולל בקרב חברי האסיפה, מועט.

לכן קובע, כי זכויות העותרים שמורות להם, ויוכלו לשוב ולעתור בנושא כשנה לפני הבחירות הבאות.

השופט אף המליץ לפעול לפתרון הקושי עליו מצביעה העתירה, "גם לאחר שהכנסת, הממשלה והשר לשירותי דת העניקו ייצוג משמעותי לנשים, במסגרת המכסות המוקצות להם - וגם לו הייתה העתירה הנוכחית מתקבלת - לא היה בכך כדי לשנות באופן מהותי את תמונת תת-הייצוג של נשים באסיפה הבוחרת".

עוד כתב "די אם נציין כי על פי הנתונים שבפנינו רק אישה אחת נמנית על 35 ראשי הערים והמועצות החברים באסיפה הבוחרת. לכן, יש לשאוף לפתרון רחב יותר בקשר לבעיית הייצוג ההולם".

הוא הציע הרחבה מסוימת של מספר חברי האסיפה הבוחרת - מ-150 למספר גבוה יותר, בדרך של הגדלת מספר נציגי הציבור הנבחרים על ידי השר לשירותי דת.

כך גם ניתן לקבוע כי מתוך שני השרים שתבחר הממשלה, לפחות אחת תהיה אישה - כפי שהתרחש בפועל; כי מתוך נציגי הכנסת, ייבחרו לפחות שלוש נשים; וכי מתוך המכסה המוגדלת של הנציגים שימונו לאסיפה על בסיס אישי יוקצה אחוז מסוים לנשים (נניח, 30 מתוך 40).

בדרך זו, ניתן יהיה להגדיל את שיעורן היחסי של הנשים בקרב חברי האספה הבוחרת, מבלי לגרוע מהמספרים ומהתפקידים הקיימים. המלצה זו, כשמה כן היא. ניתן להעלות רעיונות אחרים. ברם, נראה כי בהינתן המצב הקיים יש לשאוף ליצירת מנגנונים שיאפשרו חלוקה שוויונית יותר בין גברים ונשים באסיפה הבוחרת, ברוח החוק לשיווי זכויות האישה.

תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}