תחנות בחיי מנחיל "לשון הרע לא מדבר אלי"
זירות חייו: כתב 'בחדרי', משה ויסברג, ביקר בתחנות נבחרות בחייו של הרב רפאל הלפרין ז"ל במלאת שבע שנים להסתלקותו • דמות שחסה על עצמה, תזזיתית ובלתי שגרתית, קשורה בכל מאודה למרן ה'חזון איש' זיע"א, חיבר את האנציקלופדיה המוכרת בכל בית חרדי והנחיל את שמירת הלשון • קווים לדמותו
- משה ויסברג
- כ"א אב התשע"ח
- 2 תגובות
בכ' אב תשע"א, שבת קודש לפני שבע שנים בדיוק, הסתלק לבית עולמו הרב רפאל הלפרין ז"ל. רבים מכירים אותו כמי שהיה גיבור ישראל, המונים מכירים אותו מצופרי השבת, רבבות מכירים אותו מהאופטיקה שהקים על עשרות הסניפים, והדור הצעיר מהצוואה שהוריש ונחרטה בכל מקום אפשרי - "לשון הרע לא מדבר עלי".
עם מלאת שבע שנים יצא כתב 'בחדרי חרדים' למספר תחנות מרכזיות בחייו של הרב הלפרין אותן הוריש לכלל ישראל, וחזר עם סיפורים מרתקים, חלקם מובאים בספר האוטוביוגרפי על הלפרין -"זירות חיי".
רבבות ערכים - ערכי יהדות, ערכי מדע וטכנולוגיה, ערכי היסטוריה, ערכים על גדולי ישראל - חיבר הרב הלפרין ב'אנציקלופדיה לבית ישראל', סט ספרים שהפך לספר נצרך בארון הספרים היהודי.
על הרעיון של 'אנציקלופדיה לבית ישראל'", סיפר אחד מבני המשפחה "זה היה מיזם מהפכני ופורץ דרך אבל כה אופייני לצורת החשיבה המקורית שלו. הוא לא חיכה לאחרים. לא ציפה שמישהו ישלוף פתרונות קסם מהשרוול. ברגע שזיהה צורך ציבורי כלשהו שחשב שיש ביכולתו לתרום לפתרונו, הפשיל שרוולים וניגש למלאכה, לא משנה עד כמה גדול האתגר".
בן המשפחה מספר כי "הכול התחיל כשאחד הנכדים ציטט בפניו משפט ובו דברי כפירה שמצא באנציקלופדיה שעיין בה. לפתע התחוור לו שאין בנמצא אנציקלופדיה כשרה, כזו שניתן להכניסה לבית היהודי ללא שמץ של פקפוק. הוא לא היה מונח בנושאים האלו בכלל. זה כבר היה בתקופה שבה הסתגר בישיבה והקדיש את כל עתותיו לתורה".
"השאלה של הנכד הציקה לו. פתאום התברר לו שעם כל השפע של עולם הספרות החרדי איש לא נתן את דעתו לכתיבת אנציקלופדיה רצינית ומקצועית, לפי הסטנדרטים הגבוהים ביותר, כזו שההורה החרדי יוכל להכניסה לביתו ללא חשש וללא פקפוק".
"לחסר הזה הייתה סיבה טובה. כתיבת אנציקלופדיה היא מלאכה מורכבת מאוד שגם הוצאות ספרים ותיקות ומיומנות לא ניגשות אליו בקלות דעת. צריך חבר עורכים, ועדה מקצועית, חוקרים, סופרים, מומחים באלף ואחד תחומים, מגיהים ועוד. להלפרין לא היה ניסיון קודם בתחום אנציקלופדיות אבל הייתה לו יכולת למידה בלתי רגילה, שאפשרה לו להשתלט על תחומים חדשים תוך זמן קצר. היה לו גם כוח רצון שפשוט סירב להשלים עם קשיים ומכשולים שצצים לאורך הדרך, כל דרך".
"הדרך שבה תכנן את האנציקלופדיה הייתה גם היא אופיינית לו. הוא לא ויתר על שום פרט כדי להפיק יצירה מהודרת ומושקעת. אחרים היו מעגלים קצוות ומסתפקים ביצירה פשוטה ובסיסית, אך לא הלפרין. בעידן שקדם לשכלולי הגרפיקה הממוחשבת ניתן היה למצוא אותו יושב עד השעות הקטנות של הלילה על אלפי צילומים משובחים שהשיג מכל קצוות תבל כדי שהאנציקלופדיה תהיה צבעונית ומושכת עין, כראוי ליצירה שאמורה להתחרות בכל מה שיש לעולם החיצוני להציע".
קרבתו של הרב הלפרין למרן ה'חזון איש' זיע"א בתקופת נעוריו הטביעה בו רושם בל יימחה, שהמשיך ללוות אותו כל ימי חייו. "זכורני כיצד הפכתי ערב אחד להיות חסידו המושבע", הוא כותב בספרו האוטוביוגרפי.
הרב הלפרין מתאר את רגעי ההוד במחיצת ה'חזון איש': "הדבר היה בימי נעוריי, כששהיתי עם בני משפחתי בצפת. התבוננתי בו שעה שהתפלל בדד. בי לא הרגיש. הוא התפלל בקדושה ובהתלהבות עצומה, שקשה לתארה בעט. הוא התנועע בסערה והשתפל בתחינה אילמת. ידיו עלו וירדו חליפות. קולו לא נשמע. מראהו היה כמראה איש עליון, קדוש ומקודש. הוא נע אנה ואנה והתלהבותו גברה והלכה מרגע לרגע. נדמה לי כי הנה לא יעצור כוח ונפשו תפרח, חלילה, מרוב התלהבות והשתפכות הנפש".
"לא יכולתי להאמין למראה עיניי" כותב הלפרין, "האומנם זה ה'חזון איש' שתמיד ראיתיו רגוע ושקט, שקול ומדוד, ולפתע הפך לאש לוהטת? לפניי נתגלה אז צדיק נסתר, כמו לא מן העולם הזה, ופתאום חשבתי בזכות הגדולה שניתנה לי להיות במחיצתו, כה קרוב אליו".
הרב הלפרין מספר כי "מאותו לילה הפכתי בלב ונפש לחסידו הנאמן של ה'חזון איש'. האמנתי בו באמונה עיוורת. לא פקפקתי בכל מה שאמר. התקשרתי אליו בכל רמ"ח איבריי ושס"ה גידיי. הייתי מאושר שזכיתי להיות בן ביתו. אמונתי בו הייתה כה שלמה, עד שהאמנתי בו באמונה מוחלטת. ידעתי כי אם יאמר לי: 'קפוץ מהגג, מאומה לא יקרה לך', אקפוץ".
בספרו מספר הרב הלפרין, עוד לפני שידע על מעצמת המשקפיים הנושאת את שמו, שיום אחד, בהיותו נער, פנה אל ה'חזון איש' וביקש שיתפלל עבורו שלא יזדקק יותר למשקפיים. "האמנתי פשוטו כמשמעו שאם רק יתפלל עבורי, תתקיים תפילתו לאלתר. החזון איש לקח אותי בידיו, ליטף אותי באהבה וברוך ואמר לי: 'רפאלק'ה, כדאי שתיגש לרופא עיניים טוב'.
"זו לא הייתה חברות" הוא כותב, "זה היה משהו עמוק לאין ערוך. 14 מכתבים קיבלתי ממנו, בהם הדריך אותי בכל שנות נעוריי. כשהייתי בן 13 שלח אותי לישיבה קטנה 'תפארת ישראל' בחיפה, בן 15 שלחני לישיבת חברון בירושלים, בן 17 לישיבת לומז'ה בפתח תקווה. וכל השנים הללו הוא יעץ לי והדריך אותי. קרא לי בשם החיבה שלי: רפאלק'ה".
"הוא היה אומר לי: 'רפאלק'ה, יש לוקשען (אטריות) ויש פערפלא'ך (פתיתים). כשאתה לוקח אטריות על הכף, אתה לא יודע אם הן יישארו על הכף או ייפלו. אבל כשאתה לוקח בכף פתיתים, מה שלקחת – לקחת. אתה לוקשען', הוא אמר לי. 'יש לך כוחות אדירים, ואתה תיתן דין וחשבון אם לא תתנהג לפי זה'. באחד המכתבים שלו, שהייתה בו מידת נבואה ממש, הוא כתב לי: 'וכשתזכה לאור התורה, תזכה להשפיע אורך על בני דורך ורבים ייהנו לאורך. ואמנם, רב מרץ תצטרך להשקיע בדרך אשר אתה הולך. ואמנם חוננת בכישרון אשר יבטיחך נצחך'.
"את המכתב הזה הוא כתב לי כשהייתי צעיר, בן 20 וקצת. את כל 14 המכתבים הוא שלח לי באהבה, בחיבה ובעידוד. הוא ליווה אותי, שמר עליי מרחוק וטיפח אותי. ואני, הייתה לי הזכות להיות במחיצתו, לזכות לראות את הכול בעיניי שלי, את מה שאף אחד אחר לא ראה. הוא הדריך אותי בכל הקריירות שלי. הוא אמר לי: 'אם תישאר בדתיות שלך, אתה תקדש שם שמים'.
"וכך היה. באמריקה, באפריקה, באירופה, ביפן, בהודו, בטייוואן ובעוד מקומות רבים בכל העולם. בכל מקום קידשתי את שם שמים".
לדור הצעיר רק נותרה עד תחיית המתים הצוואה שהשאיר - "לשון הרע לא מדבר אלי". מי שמוביל כיום את הקמפיין הוא בנו ר' דוד הלפרין. עוד בחיי אביו החל דוד לעסוק יחד עם אביו בעניין החדרת טהרת ונצירת הלשון.
הרב בן ציון נורדמן מספר כי "היה זה בעקבות סיפור על שני קרובים שלא דיברו שנים זה עם זה, עקב לשון הרע שדלף מאיש על רעהו. משפחת הלפרין אמרה די והחליטה לעשות מעשה. הם יצאו בקמפיין ענק עם הסלוגן של "לשון הרע לא מדבר אליי".
"זה כנראה לא כזה פשוט. לשון הרע, חרף כל הלאווים, העשין והארורים שיש בו כפי שמונה ה'חפץ חיים' בספרו, נהגו רבים להתיר חרצובות לשונם ולדבר. למה? כי קל יותר להקפיד על מה שנכנס לפינו מאשר היוצא מפינו".
"אם יש כזה דבר 'מפעל של איש אחד', הלפרין הוא הראיה הנצחת לכך. הוא מנצח תרתי משמע על המלאכה הלא קלה בהחדרת מסרי וערכי שמירת הלשון בציבור הרחב. הקמפיין הנמשך עד עצם היום הזה והמכיל פלקטים ושלטי חוצות, סטיקרים וחומרי לימוד - מהווה בסיס לימודי ופדגוגי בעשרות בתי ספר כלליים ומייצר כר נרחב והתעניינות בנושא החשוב".
"הקמפיין מכיל פרסומות, חוגי בית, הרצאות וסרטונים, הוא חומר מבוקש בבתי ספר ואוניברסיטאות, חוצה עדות קהלים ומגזרים זה אות וסימן לכך כי כשהנושא הוא בין אדם לחבירו, שלא לדבר רעה בזולתך, כולם מזדהים עם התכנים ורוצים להיות שותפים".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות