אולטימטום ל'אגודה': בטלו האיסור על נשים

בהחלטה דרמטית, קבע בג"צ כי סיעת 'אגודת ישראל' נדרשת לבטל או לתקן בתוך שלושים יום את הסעיף בתקנון הסיעה האוסר על נשים להתקבל כחברות כנסת בשורותיה.

ההחלטה ניתנה בדיון שהתקיים הבוקר בבג"צ, בהרכב מורחב של חמישה שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות, חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן וג'ורג' קרא. מי שהגישה את העתירה כבר בשנת 2015, היא עו"ד תמר בן-פורת - נגד הסתדרות 'אגודת ישראל' ורשם המפלגות, כשהיא דורשת את ביטול סעיף התקנון שקובע כי נשים לא יכולות להיות חברות.

במהלך הדיון, התפרצה רחלי רושגולד, ראש תחום חקיקה ב'נבחרות', לעבר השופטים וקראה בסערה: "מדברים פה על טיעונים משפטיים עמוקים, אבל מדובר בפיקוח נפש! אני מוכרחה לצעוק את אשר על לבי בשביל כל הנשים החרדיות, בשביל הבנות שלי, בשביל העתיד שלנו. אין לנו ייצוג בכל התחומים שנוגעים לחיים שלנו: אנחנו שקופות". אולם נשיאת ביהמ"ש העליון נזפה בה ואמרה: "הסגנון הזה לא מקובל בבית הזה, גברתי לא תתפרץ ולא תדבר בלי רשות".

"שורט את העין"

עו"ד אייל נון, המייצג את 'אגודת ישראל' בעתירה, אמר לשופטים כי העותרת, "לא מבקשת להיות חברה במועדון - אבל רוצה להכריח אותנו לקבל חברים לפי תפיסת עולמה. אין בעתירה הזו פגיעה בזכות להיבחר". הוא אף אמר כי בדק, וכי ב'דגל התורה' "אין דרישה אחת להתקבל במפלגה".

הוא אף התייחס לטענה על פגיעה בשוויון. "אכן זה שורט את העין. לאדם שלא דתי ולא חרדי הסעיף מפריע, אני אומר זאת בעצמי. אבל, ואני אתן דוג', בבית הכנסת האורתודוקסי נשים מופלות לרעה. הן יושבות בעזרת נשים ולא ברחבת האולם המרכזי. הן לא מוזמנות לקרוא בתורה. אני לא משווה בית הכנסת למפלגה ולא כנסת לבית כנסת, אבל בכנסת אין בעיה".

"נניח שעירייה מקצה לבית כנסת קרקע לבנות בית כנסת, תבוא התנועה הרפורמית ששם לא מפלים נשים לרעה, היא תגיד שלה יש בית כנסת אבל אל תיתן כי זה מפלה ואתה נותן להם משאב ציבורי? אנחנו מדברים על פעילות שהיא במרחב הציבורי", הוסיף נון.

"לא פולחן"

בשלב זה העירה הנשיאה חיות: "יש הבדל בין פעילות דתית לציבורית. מפלגה היא ציבורית". ואילו השופט פוגלמן הוסיף כי "בארץ מותר לתמוך בפעילות דתית, ואין בכך בעיה, ואיש לא מעלה על הדעת להתערב במישור הדתי. אבל כשמדובר בענייננו, זה לא פולחן דתי".

אולם עורך הדין מטעם הסיעה החסידית טען: "הפגיעה וההתערבות בדבר כזה, היא פגיעה בחופש להתארגנות פוליטית. הזכות לשמירה על אורח חיים באופן תרבותי". לדבריו, יש במפלגה 200 חברים, מזרמים שונים בציבור החרדי. חבר "יכול לאשר פעם בארבע שנים את הרשימה של חברים לכנסת. התפקיד המעשי של חבר מפלגה הוא נמוך מאוד". לשאלת השופט הנדל, השיב כי חבר מפלגה רק מאשר את הקביעות של מועצת גדולי התורה.

לשאלת השופט מלצר, למה אישה לא יכולה להיות חברה במפלגה ולאשר, השיב עו"ד נון כי: "תפיסת החיים היא שפעילות ציבורית של אישה צריכה להיות לא פוליטית". לשאלת הנשיאה חיות, "למה נשים לא יכולות לעסוק בפוליטיקה?", השיב עו"ד נון כי מבחינת אורח החיים זה לא ראוי.

"אני מנסה להסביר מי שלא חי את העולם הזה. אורח החיים החרדי, רואה באישה מובילה, בעלת חשיבות עליונה יותר מהגבר, שהפעילות שלה גם בנושאים פרטים וגם ציבוריים, לא צריכה להתבטא במישור הפוליטי כי הדבר לא ראוי, זה עניין של אמונה", הוסיף הפרקליט.

הנשיאה חיות חזרה וחידדה את השאלה: "מה לא ראוי בהיותה של אישה מעורה בפוליטיקה?". לדברי עו"ד נון, "הצורה שהמערכת הפוליטית מתקיימת לא ראויה לאישה. זה לא אומר שיש אישה חרדית שחושבת אחרת לא יכולה להתמודד בכנסת - אבל לא במסגרת המפלגה".

"זכות יסודית מופרת"

העותרת, עו"ד בן פורת, בחרה מצדה לצטט דברי ברכה שנאמרו החודש לשופטת מבית המשפט העליון בארה"ב, כשהיא מוסיפה: "אני מייחלת לנו כנשים ולנשים החרדיות האמיצות שמבחינתם להגיע לבית המשפט העליון הזה, היה כמו חציית קרית ים סוף, כי הזכות כמו שאמר כב' השופט לורד, שהיה אחד היו בקיאים בדת, כאשר מופרת זכות כה יסודית של אישה אין מקום יותר להתאזר בסבלנות ובית המשפט העליון צריך לתת את הסעד מהצדק".

המשנה לנשיאת בית המשפט, השופט חנן מלצר, אמר כי מפלגה היא עניין וולונטרי. "הנשים הללו 50 אחוז מהציבור, יכולות להקים לעצמם מפלגה. למה אלטרנטיבה הזו לא פותרת את הבעיה? שאל. העותרת השיבה כי יש קושי גדול פרקטי בהקמת מפלגה משלהן, שהיא טוענת "אלה עובדות החיים".

ואילו השופט ניל הנדל אמר: "המפלגה חושבת שכל עניין ועניין צריך לפנות למועצת גדולי התורה, האם צריך לשלול אפשרות למפלגה שזו ההשקפה? אלו הבחירות שלהם - רחוקות מאתנו או קרובות, לא משנה - זו המפלגה".

המגישה נסוגה

לקראת תום הדיון בבג"צ, הציעה נשיאת בית משפט העליון השופטת אסתר חיות, כי עו"ד נון יתייעץ עם שולחיו, אגודת ישראל, האם הם מוכנים לבטל את הסעיף עליו נסובה העתירה, האוסר על נשים להתמודד כחברות במפלגה.

מגישת העתירה, עו"ד בן פורת, הביעה התנגדות לאפשרות שהמפלגה תסכים בשלב זה לבטל את ההוראה בתקנון ללא פסק דין, "אני חושבת שבשורש העתירה עומדים עקרונות וכללים הרבה יותר משמעותיים, ועצם ביטול הסעיף - למרות שזה הסעד הטכני המבוקש - ללא עמדה יותר משמעותית של מועצת גדולי התורה בנושא, איננה פתרון ראוי, גם אם זה הסעד הפורמלי שהתבקש".

למרות התנגדותה, בג"ץ נתן לאגודת ישראל ארכה של שלושים יום, להחליט האם ימחקו את הסעיף. התנגדותה של עו"ד בן פורת, נבעה מכך שהבינה כי גם האם יימחק הסעיף, עדיין נשים לא תוכלנה להתמודד למפלגה, מאחר וכל חבר חותם שהוא כפוף להחלטת מועצת גדולי התורה - והם אוסרים על נשים להיות חברות, לא מטעמים הלכתיים, כי אם אורחות חיים ותפיסות עולם.

עו"ד נטע לוי, מהמייצגות את עשרת הארגונים שעתרו נגד רשם המפלגות ו'אגודת ישראל', מסרה בתגובה להחלטה: "היה ברור ששופטי בג"צ מבינים שמדובר בסעיף בתקנון שמפלה נשים ומונע מהן לקחת חלק פעיל ולהיבחר למפלגה. השופטים השאירו פתח אחרון למפלגה להודיע לביהמ"ש בתוך חודש על ביטול או תיקון הסעיף המפלה באופן שיאפשר לנשים להיות חברות במפלגה".

פרופ' עו"ד נטע זיו, עמיתתה של לוי לייצוג, הוסיפה: "אנו שמחות שניתנה לנשים החרדיות האמיצות הזדמנות להשמיע קולן היום בבג"צ, נגד הדרתן ממפלגת 'אגודת ישראל'. השופטים היו קשובים לטענות על אפליה במפלגה שעבורן היא הבית הפוליטי שלהן, ושהן מזדהות איתה. בסוף הדיון הציעו לאפשר למועצת גדולי התורה לשנות את התקנון של המפלגה ולאפשר לנשים להיות במפלגה. אנו מקוות שבג"צ ייענה לעתירה ויסלול את הדרך בפני הנשים החרדיות להשפיע על החברה בזירות פוליטיות מקומיות ומדיניות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!