חושב לזלזל בכללים? אתה שגריר, ואתה מתועד בכל פינה!

ימי בין הזמנים שנגזרו עלינו, כבר כאן. ואין כוונתנו רק מצד ביטול בית המדרש, שכן אחרי שנקבעו הדברים כפי שנקבעו ברוב היכלי התורה, הרינו כופפים ראשנו כאגמון בפני רבנן קמאי שראו צורך לתקנם ואמרו שמטרת הימים הללו כדי ליתן רווח בין הדבקים. וכמו שכתב מרן הקהילות יעקב – הסטייפלר זצוק"ל.

וכבר היו דורשי רשומות מפרשים את המקרא הזה כמין חומר: "וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה" בבין הזמנים, וממילא "ויט שכמו לסבול" עול תורה בזמנים שאחרי. גם נודע מה שהיה מרן רבינו הגר"ע יוסף זצוק"ל אומר וממליץ במקהלות בני התורה, שהימים הללו מתאימים ביותר כדי לעסוק במסכתות ובנושאים תורניים והלכתיים שאינם חלק מסדרי הישיבה והכולל. ואשרי המדבר על אוזן שומעת. ואשרי עין ראתה ישיבות בין הזמנים, מלאים וגדושים מזן אל זן, בן פורת יוסף בן פורת עלי עין.

אבל כוונת אומרו "שנגזרו", בעיקר בשל גודל האתגר שהם מציבים לכל אשר בר ישראל יכונה, בודאי למי שזכה להיות שרוי באהלה של תורה, ולכל שומר מצוות, קטן כגדול, ואפילו כלפי מי שרק כיפה סתמית לראשו.

ונקדים מעשה, כשנחנך חדר האוכל של ישיבת 'חברון', נערך טקס כדת היום לכבוד נדיבי העם. במהלכו נישאו נאומים נמלצים בשבחם של התורמים, שהרי אין לך 'קמח' המסייע לתורה כדוגמת הבית הזה שמשביר בר לכל בני הישיבה. אחרי הכל, מה היינו מצפים לשמוע באירוע לא שגרתי שכזה. זו לא חנוכת בית מדרש או אוצר ספרים. חדר אוכל. הא ותו לא.

כלום ידברו הנואמים על נפלאותיו של המטבח הישיבתי דאז?! כמו הגפילטע פיש שהיתה ברכתו המוציא או מזונות לפי שהיה רובו פת ומיעוטו זכר לדג. האם יקשרו כתרים לראש הטבח שידע ליצור מרק ממים, שמן, ופלפל שחור, וגם מעט הירקות שהיו בו - קמא קמא בטיל.

הכל תלו עיניהם בראש הישיבה הנערץ הגאון רבי יחזקאל סרנא, שהיה כידוע אמן הניסוח וההבעה. לראות כיצד יפתח פיתחא להאי פרשתא, שגשם ורוח משמשין בה בעירבוביא, והיה בהגיע תור נסיך 'גדלות האדם' לשאת מדברותיו, פתח ואמר בהדר סלבודקאי: "אנו חונכים היום את בית המדרש של 'דרך ארץ קדמה לתורה!'".

וברוח דבריו, שומה עלינו לדעת שבימים אלו נכנסים אנו לביהמ"ד של "דרך ארץ קדמה לתורה" ושל "שיהיה שם שמים מתאהב על ידך". והגם שבכל יום ויום ציווי זה מזדקר ועולה ומחוייב המציאות. בימים הללו שאנו יוצאים מהמסגרת הטבעית, ונתקלים באחינו בית ישראל, עולה וצפה החובה על ראשנו עשרת מונים. כי הכל צופים בנו, הכל עוקבים אחרי הנהגתינו והנהגת ילדינו, מקטנם ועד גדולם. ויש גם את הקומץ שממתינים לנפילה הכי קטנה של מי מאיתנו, כדי להוציא דיבתנו רעה.

כותב השורות

ולמי שעדיין אינו מעודכן, כיום שיש לכל אדם בציבור הכללי מצלמה משוכללת בידו, כולם עיתונאים. וכל התנהגות לא נאותה, ויכוח מילולי, נסיון עקיפה, שוטטות תמוהה במקומות שאינם הולמים שומרי מצוות, או בני אדם מן הישוב בכלל, או זלזול מחפיר בכללי המקום, גם אם אתה בטוח בצדקתך כשמש בצהרים, הכל עשוי להתפרסם בתפוצה רחבה ובנחשול חסר מעצורים, מה שעשוי להגדיל את החילול שם שמים למימדים מבהילים. ובחילול השם כידוע לא מתחשבים בעובדה שלו היה הלז בודק מספיק, או שהיה מנסה ולו במעט לדון לכף זכות, או שאם לא היה מונע משנאה-  לא היה מגיע למסקנה כה נמהרת.

ולראיה ראו בגמרא ביומא (פו ע"א) "היכי דמי חילול ה'", שבכל הדוגמאות שנקטה, ברור שעם מעט יצירתיות ולימוד זכות מצד הרואים - ניתן היה לצאת הכי בסדר בעולם. ומכל מקום נחשב הדבר חילול השם.

לפעמים, התנהגות לא נאותה של יחידים מקירבנו, נובעת מהזילזול התהומי בכל מה שמצטייר 'לא משלנו'. שמירה על הנקיון?! מתאימה רק למי שיש לו ילד וכלב. איסור לעשן במקומות ציבוריים?! חוק של נודניקים טיפשים שלא מאמינים שהמעט עשן הזה לא יעלה ולא יוריד. איסור הבערת מנגלים בפארקים מסויימים?! 'הם' הרי כרגיל רוצים להרעיב אותנו. עמידה מנומסת בתור?! מתאימה לבטלנים שיש להם זמן מיותר. איסור להאכיל את החיות?! צרות עין ורשעות, וגם צער בעלי חיים...(והפיל שמת משקית במבה, אחד היה ופירסמו הכתוב), איסור רחיצה בים בלי מציל, או איסור קפיצה למאגרי מים עיינות ותהומות לא מוכרזים, או האיסור על השתכשכות במזרקות?! סתם הנחתה מפקיד שצרה עינו לראות אותנו נהנים. קודם שיבנו לנו בריכות מסודרות. את סימוני המסלולים וחוקי התחבורה כתבו בכלל אנשים מרובעים. לשלם על ביקור בשמורות הטבע?! הלא גנובים הם מאיתנו.

אבל מיותר להזכיר שכל הטיעונים והתירוצים הללו - כולם הבל ורעות רוח. ובמקום שנסתור כל טיעון בפני עצמו, נעלה תשובה אחת שתסתור בבת אחת את הכל: המטרה המרכזית לירידתינו לעולם היא, לקדש שם שמים. ממילא בשמירה על התנהגות נאותה, ובעמידה בתנאי כל מקום, וכ"ש בשמירה יתירה על כללי הזהירות, הכרוכים ב'ונשמרתם לנפשותיכם מאוד', יש בזה משום שמירה על כבוד שמים, וכבוד התורה ומקיימי מצוותיה. ומשכך, יכתוב את הכללים מי שיכתוב- כל שאינם סותרים את ההלכה- הם אינם פחות שווי ערך מכל הלכה, ואף יותר, שהרי קידוש ה' היא המצוה הגדולה ביותר. וחילול השם היא  העבירה הגדולה ביותר.

אין לנו  מושג עד כמה יש לכל פעולה שלנו השפעה עצומה ואפקט אדיר על סובבינו, לשבט או לחסד. בפרט לעת הזו שגברה יד המסיתים והמדיחים המדברים תועה בתלמידי חכמים, ורבו כמו רבו האפיקורסים האומרים: 'מאי אהנו לן רבנן?!'. כמה יש לנו לפלס מעגל רגלינו לבחון היטב כל פעולה ודיבור.

כי אם הנהגתנו טובה אצילה ועדינה- אפשר  להפוך בין רגע למזכה הרבים ביבשה באויר ובים. ועינינו ראו ולא זר, אנשים שהגיעו להסתופף בחצרות בית השם ונימוקם עימם, משום מעשה שהיה שנתקלו בהתנהגות אצילה של שומר תורה ומצוות. ואם להיפך - חלילה להיפך, על כל המשמעויות הגורליות הכרוכות בכך. איש לא ירצה חלילה וחס לפגוש אחרי מאה ועשרים אנשים שבשל התנהגותו הנלוזה- גם אם לפרשנותם המעוותת- לא אבו להתקרב לדרך הטובה.

יבוא הטוען ויטען: בלאו הכי הם שונאים אותנו, בלאו הכי מסיתים נגדנו בתקשורת. אז כמי שיוצא ובא הן בקרב אחינו הרחוקים והן בתקשורת, אומר זאת בשפה הכי ברורה: לא באמת כולם שונאים אותנו. יש אולי שמעט חוששים  מאיתנו מחוסר היכרות קרובה, אך רבים רבים דווקא מעריכים אותנו מאוד. אבל יש להם במקביל גם ציפיות מאיתנו. וגם אם יש יחידים ששונאים אותנו, או למרבה האירוניה מפחדים. הגם שזו שנאה וקנאה ישנה ומובנית של עמי הארץ לתלמידי חכמים ושומרי תורה.

אך לצערנו, לעיתים השנאה הפחד והחשש באים בדיוק בגלל אותם יחידים חסרי אחריות, שפועלים בצורה שאינה מכובדת, מתנשאת, דורסנית, ולא תרבותית. וכשזה עובר בתקשורת בצורה שזה עובר- למה אנחנו מצפים?! האם ניתן איפוא בידי השונאים חרב וירטואלית להכפיש את שמנו ושם היהדות כולה?! חוץ מזה, נניח את קומץ המסיתים, מה עם כל האלפים שקוראים וצופים בדברי ההסתה שלהם וקונים אותה לדאבונינו בשתי ידים ומתרחקים בשל כך מהיהדות?!

וכדברי אביי (יומא, שם) 'ואהבת את ה' אלהיך'- שיהא שם שמים מתאהב על ידך! שיהא קורא ושונה ומשמש ת''ח, ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו? אשרי אביו שלמדו תורה אשרי רבו שלימדו תורה. אוי להם לבריות שלא למדו תורה פלוני שלימדו תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו וכו'.

מעט מלחיץ?! בהחלט! גם להיות נשיא ארצות הברית, להבדיל, זו משימה מלחיצה ורבת אחריות, לא רק מבחינת המעשים, גם מבחינת הדיבורים. אולי הנשיא האחרון הוא לא דוגמא משהו מבחינת הדיבורים. אבל הבנתם את העיקרון. קחו כל אדם בעל מעמד ולימדו קל וחומר ועל אחת כמה וכמה, שמי שזכה להיות בן תורה עובד ה', שומר מצוות וקובע עיתים לתורה, שהמעמד מחייב בהחלט! זה קשה ומאתגר- אבל הובטחנו: 'הבא ליטהר מסייעין בידו'.

 אשרינו שאנחנו מייצגים את התורה הקדושה ואת נותנה יתעלה שמו. נזכור ונזכיר תמיד, ונזהיר גדולים על הקטנים: כולנו שגרירים!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!