י"ג חשון התשפ"ה
14.11.2024
נפלו בשלב הבתים

החרדים מודרים שוב ושוב מעמדות הכוח

מ'דגל' שהייתה עד לפני שנה בר הסמכא העיקרי בסוגיות שנוגעות לעולם התורה ניטלה זכות ההובלה. גפני אומנם הצהיר שדגל לא תהיה ה'שאבעס גוי' של 'אגודה', אבל בימי החולין אנו בהחלט רואים את התנועה הליטאית הגאה נושאת את הכלים של ליצמן ושאר החברים החסידיים

החרדים מודרים שוב ושוב מעמדות הכוח
פרוש, ליצמן, גפני צילום: הדס פרוש, פלאש 90

האגודה למען החייל

לא החשש מהקמת יישוב יהודי נטול יהודים עבדקנים וגם לא הפחד מהקמת ממשלה יהודית ללא פוליטיקאים חרדים הם שמטרידים את חברי הכנסת מש"ס ומדגל התורה. מה שמדיר שינה מעיניהם בתקופה האחרונה זו ההדרה הבלתי נגמרת של פוליטיקאים חרדים מעמדות הכוח - המתרחשת דווקא בתוככי הבית ולא מחוצה לו. התחושות בש"ס ובדגל התורה בשבועיים האחרונים הן, כי הכוח שהיה מנת חלקם של החברים בכל מה שנוגע לקביעת סדר היום, ניטל מהם בעל כורחם והועבר לחברים החסידיים ביהדות התורה.

על הצהרת ההתנתקות החד-צדדית של ליצמן במידה ולא ייענה האולטימטום שהציב לבקשת (וקבלת?!) ארכה בת חצי שנה מבג"ץ לתיקון חוק הגיוס – שמעו חברי הכנסת החרדים מהתקשורת ולא מפי בן הברית. באותו רגע הם הרגישו כמו חברי הכנסת מהליכוד שנחשפו לראשונה בתקשורת לתוכן מכתבו של הנשיא לגבי חוק הלאום שיועד אליהם אישית. ההשוואה בין שתי הסוגיות נכונה גם לעניין הישנות המקרים. על החברים של ליצמן ועל התומכים לשעבר של רובי ניתן לומר שזו לא הייתה החוויה הראשונה וכנראה גם לא האחרונה.

בסיכום השבוע הזה ועל רקע הדגלים הססגוניים שנתלו השבוע במזנון הכנסת, ניתן לומר שדגל התורה ועמה גם ש"ס הספרדית, נפלו בשלב הבתים. לו היה הדבר תלוי בשתי הסיעות הללו ולמעשה ברוב חברי הכנסת החרדים – לא הייתה באה לעולם הדרישה החרדית לדחיית חקיקת הגיוס בחצי שנה, הואיל ומבחינתם, העדיפות הברורה הייתה להוביל להכרעה.

כשמשוחחים עם החברים הבלתי מזדהים (מש"ס ומדגל התורה) מבינים שהעמדה האגודאית הזאת שהיא למעשה עמדת מיעוט, נכפתה עליהם כפי שנכפתה עליהם ההתנגדות ההצהרתית לחוק בשבוע שעבר. לדידם, מוטב להעביר את החוק בתנאים הנוכחיים מאשר לדחות את הקץ. באוזני כמה מהח"כים עוד מהדהדים דברי מרן הגרי"ג אדלשטיין שהסביר מדוע אין טעם וצורך להתנגד להצבעה הראשונה בחוק הגיוס.

העובדה שעד כה לא שמעתם על הדברים, הואיל ובמבחן התוצאה ההתנגדות הייתה של כל חברי הכנסת החרדים, מדברת בעד עצמה. הנימוק הג'נטלמני של החברים בדגל התורה ובש"ס היה שבעניין הגיוס החזית צריכה להיות אחידה. משום מה הג'נטלמניות הזאת הפכה לנחלתה הבלעדית של הסיעה הליטאית, שמתיישרת לאחרונה מאחורי הקו היותר מיליטנטי של אגודת ישראל.

מדגל התורה שהייתה עד לפני שנה בר הסמכא העיקרי בסוגיות שנוגעות לעולם התורה ניטלה זכות ההובלה. גפני אומנם הצהיר שדגל לא תהיה ה'שאבעס גוי' של אגודת ישראל, אבל בימי החולין אנו בהחלט רואים את התנועה הליטאית הגאה נושאת את הכלים של ליצמן ושאר החברים החסידיים.

חודש חסר

כמעט חודש ימים חלף עבר לו מאז פורסם תזכיר חוק שירות ביטחון ועד לרגע בו הצהיר שר הביטחון כי לא ייתן יד לשינוי של פסיק מהנוסח שהציעה הוועדה. בין לבין ליברמן כמעט ולא השמיע מילה בנוגע לסוגיה שהרעידה את המערכת הפוליטית – ומשפיעה על יציבות הקואליציה כמו רעידות אדמה קלות באזור טבריה. זה התחיל כרעידה בעוצמה קלה, אבל התדירות מטרידה ומעוררת חשש כבד מפני בואה של רעידה בעוצמה הרבה יותר גבוהה.

האמירה המוקצנת ביותר שיצאה עד ליום שני השבוע מפיו של שר הביטחון, וגם זה בחצי ראיון – חצי שיחת מסדרון, הייתה הבעת תקווה שלא יהיו שינויים בחוק. בעגה האיווטית, ניסוח מעודן שכזה הוא לא יותר מבקשה מנומסת להפליא שנוסחה בקפידה. מעבר לזה לא הושמעו איומים - שבהפרחתם איווט מתמחה; לא דלפו שיחות חשאיות של מקורבים סטייל המרוץ על ראשות עיריית ירושלים; גם מסרים מוצפנים לא מצאו את דרכם בדואר צבאי מסווג אל הכותרות הראשיות. ליברמן שמר על זכות השתיקה שהוא כה אוהב, אך הפעם במובן החיובי של המילה.

והנה, שלושה ימים לפני שהסתיים לו חודש תמים של התעלמות, שבר ליברמן את תענית הדיבור. בפתח ישיבת הסיעה השבועית של ישראל ביתנו, מצא ליברמן לנכון להגביר את הווליום ולהחריף את הטון: "אנחנו לא מוכנים לשום תזוזה, לשום שינוי, לא מילה, לא אות, לא פסיק ולא נקודה בנושא חוק הגיוס", הוא אמר וטרק את הדלת על אצבעותיהם של כמה מחברי הכנסת החרדים שמתרוצצים ומנסים לחולל קסמים מזה כחודש ימים. רק חסר היה שיכריז כי בכוונתו לחסל את האיום בתוך עשרים וארבע שעות.

איווט הוא פוליטיקאי שמקשה על עבודת הפרשנים ומכה את הערכות החזאים. הוא חבר לאולמרט ברגעים הקשים שאחרי מלחמת לבנון השנייה כשאיש מלבדו לא הבין את נפלאות התבונה. בראשית הקדנציה הנוכחית הוא ויתר על המאחז שהובטח לו במשרד החוץ והעדיף להפגיז את נתניהו מספסלי האופוזיציה על בסיס יומיומי. במקרה האחרון זה השתלם לו, עם יותר מזל משכל, כשניצל בהמשך את הסיטואציה כדי להתיישב על הכיסא היוקרתי ביותר בממשלה – של שר הביטחון.

את החלטתו לשמור על שתיקה במשך כחודש ולשבור אותה דווקא השבוע, ניתן היה לתלות באותה הפכפכות – עם סדר פנימי שרק איווט עומד על טיבו – שמאפיינת את התנהלותו הפוליטית משכבר הימים. אלא שההסבר הזה, שהנסתר בו רב על הנגלה, לא נשמע הגיוני כשנחשפים לדו-שיח שהתנהל מאחורי הקלעים מול גורמים בכירים במשרד הביטחון, במסגרתו הובעה נכונות להכללת שינויים בחוק.

קליעה למטרה

המו"מ להכללת שינויים ותיקונים בתזכיר שהגיש שר הביטחון התנהל בערוצים חשאיים מרגע שההצעה הונחה על השולחן. לגבי כמה מהסעיפים בהם דובר נכבדות, כבר הושגו הבנות עקרוניות שמתפרסמות כאן לראשונה. כך לדוגמה סוכם על שינוי הסעיף הנוגע למאגר המידע הצה"לי בנוגע למתגייסים בני הישיבות. הגורמים החרדים שהיו בסוד העניינים יודעים לספר על נכונות עקרונית להסרת הסעיף והמרתו בסעיף פחות מתריס ויותר כוללני.

בפן הכלכלי נשמעה בקשב ואף התקבלה עקרונית העמדה שביקשה לקבוע כי הקיצוץ התקציבי במקרה של אי-עמידה ביעדים יחול רק על החלק היחסי של התלמידים חייבי הגיוס. משמעות השינוי הזה שנראה קוסמטי לכאורה, היא רבת השפעה, לנוכח העבודה שמרבית חייבי הגיוס מתוקצבים כבחורי ישיבות, בעוד החלק הגדול יותר של התקציב 'פר ראש' מוענק לאברכים שברובם אינם חייבי גיוס.

בשיחות החשאיות במסגרתן הושגו סיכומים ראשוניים, דובר גם על שינוי 'סעיף המטרה' של החוק, על מנת למנוע פסילה נוספת של החוק בבג"ץ. בתזכיר שהונח על השולחן ההתמקדות הייתה בהחלת 'ערך השוויון'. ההצעה החרדית הייתה לשנות את הנוסח ולרככו על מנת שבג"ץ לא יוכל לטעון, כמו בפסיקתו הקודמת, שהסעיפים הביצועיים של החקיקה לא הולמים את המטרה.

הפסקה המשמעותית מכל אודותיה דובר, היא זו הנוגעת לסיטואציה שבה במידה ולא תהיה עמידה ב-85 אחוזים מהיעדים בעוד כשש שנים, יחול חוק שירות ביטחון. חברי הכנסת החרדים שניהלו את המגעים אומנם סבורים כי היעדים ברי מימוש - הן לנוכח הרחבת ההגדרה 'מיהו חרדי' והן לנוכח העובדה שהיעדים נספרים כסך הכל של מתגייסים לצה"ל ומשרתי השירות האזרחי - אולם גם כאן, כתוספת של חגורה על שלייקס, דומה היה שנמצאה נוסחה שתרצה את כל הצדדים. הנוסח שהוצע לבסוף היה כי אם במהלך 12 החודשים האחרונים (בעוד כחמש שנים) יתברר כי היעדים לא מושגים, יתאפשר לממשלה ליזום חקיקה חדשה בהתאם לצרכי הצבא.

עם סעיף מכובס מהסוג הזה דומה היה שכולם יוכלו לחיות בשלום ובביטחון. ליברמן מחד היה מעלה על ראש שמחתו את אזכור הצרכים הצבאיים. הפלגים האגודאיים המיליטנטיים מאידך היו יכולים לטעון כי הוסרה המכשלה שבמסגרתה הוכללה אמירה עקרונית על החלת חוק שירות ביטחון, אם וכאשר, בעוד שש שנים.

כשנחשפים להבנות העקרוניות הללו שהתבשלו על אש נמוכה ונותרו בתוך המטבח הרחק מעין הסועדים, רק מתגברת ועולה השאלה מדוע בחר שר הביטחון ליברמן לשבור שתיקה בישיבת הסיעה ולמנוע מראש כל אפשרות לנסיגה.

מצווה טאנץ

מעטים הימים שבהם חברי כנסת שאינם נמנים על סיעתו מתייצבים כסנגוריו של איווט ליברמן, שכבר העסיק כמה וכמה מטובי הפרקליטים בישראל במגוון תיקים. אומרים שאיווט, בניגוד לנתניהו, גם יודע לשלם לסנגוריו, אלא שהפעם מי שסיפקו את ההסבר להתנהגותו של שר הביטחון בהתנדבות מלאה, פרו-בונו, היו דווקא כמה מחברי הכנסת החרדים, תרתי משמע, בש"ס וביהדות התורה.

החברים הללו שחשים מתוסכלים מזה תקופה ארוכה כמעט והביעו הזדהות מלאה עם תחושותיו של איווט, כשתיארו כיצד לא רק הם, אלא גם האח הגדול ממשרד הביטחון, נגרר למשחקי משיכת חבלים - או אולי נכון יותר לומר לריקוד 'מצווה טאנץ' אחרי חצות - עם ח"כי האגודה. בדגל התורה ובש"ס בטוחים כי ההצהרה של ליברמן הושמעה באיחור של חודש ימים, רק אחרי שאיווט הבין כי ליצמן והחברים החסידיים נחושים לסכל כל פשרה.

החברים המתוסכלים ששמרו על ציר שקט עם איווט והרגישו שההבנות מצויות במרחק נגיעה, מסבירים כי מרגע שליברמן הבין שליצמן והחברים החסידיים נחושים לסכל כל פשרה – ודורשים לדחות את ההכרעה, הוא חתך והודיע שלא יהיה שינוי של פסיק או מילה. ליברמן – כך הם מסבירים – חשש שאם יגלה נכונות פומבית של הסכמה כלשהי לשינוי הנוסח, הוא גם יאכל את הדגים המקולקלים, גם ישלם לדייגים החרדים וגם יגורש מהקריה בעקבות הפלת הממשלה.

נקודת השבר הייתה בבוקר יום שני, כאשר ליצמן השמיע את הדרישה הראשונית, בשלב ראשון ללא אולטימטום, לפנות לבג"ץ ולבקש דחייה. ליברמן הבין שכל עיכוב בהכרזה מצדו יגרום לכך שהוא יהפוך מרוסי לליטאי – וייגרר כמו חבריו החרדים אחרי הצהרותיו של ליצמן, במקום להוביל. "ליצמן שיגר את האיום שלו במכוון בלי שום תיאום מוקדם איתנו", אומרים החברים מש"ס ומדגל התורה, "לא היה שום תיאום לפני ההחלטה של אגודה להתנגד לחוק וגם לא טיפת תיאום לפני שליצמן הציב אולטימטום של בקשת ארכה מבג"ץ. הם רצים לבד וגוררים את כל המערכת אחריהם".

גם אם התרחיש האופטימי יתממש כשהאולטימטום של ליצמן ייענה בחיוב והמדינה תפנה לבג"ץ בבקשת ארכה שתיענה בחיוב על ידי הבג"ץ (שכידוע, לא סר ימין ושמאל מדברי המועצת החסידית), הרי שההימור שהחברים נוטלים על עצמם הוא עצום. שהרי מהרגע שבו האופציה של הכללת שינויים והעברה מהירה של החוק כבר במושב הנוכחי טורפדה, קיימת תמיד האפשרות שבסיבוב הבא הפוליטיקאים החרדים יהיו פחות חזקים – מה שישפיע דרמטית על תוצאות החקיקה.

"אם נלך למערכת בחירות שבסופה נגיע חלשים יותר ונעביר חקיקה בתנאים פחות טובים, אפשר יהיה לקבוע שאגודת ישראל הפכה לאגודה למען החייל", אמר אתמול (שלישי) בתסכול גורם בכיר בדגל התורה. נכון למועד כתיבת השורות בדגל התורה ובש"ס עוד חוככים בינם לבין עצמם האם לצאת בהצהרה סותרת לאולטימטום של ליצמן. אם תבנית ההצבעה על חוק הגיוס תחזור על עצמה וגם כאן תירשם היגררות רבתית אחרי אגודה, ניתן יהיה לקבוע סופית שאגודת ישראל החסידית, זללה את שאריות העצמאות הליטאית. אם דגל תפתיע ותילחם על עמדותיה, ניתן יהיה לנסות להניף מחדש את הדגל, לעת עתה, רק לחצי התורן.

דגל התורה יהדות התורה חוק הגיוס חוק הלאום

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}