מיוחד: נכנסים לשבועות עם הרבנית עמאר

. ערב שבועות הוא יום שבו קיבלנו תורה, ואנחנו מתכוננים ליום הזה. מהו היום הזה? אנחנו מברכים את הקב"ה אשר בחר בנו מכל העמים, ונתן לנו את תורתו.

מספרת הגמרא במדרשים, שכשרצה הקב"ה לתת את התורה, הציע אותה לעמים. שאלו מה כתוב בה? אמר 'לא תרצח'. אבל בני עשיו אמרו: חרב זו החיים שלנו. ובני ישמעאל ענו: ידו בכל ויד כל בו. אנחנו גונבים. איך נקבל את התורה? בני עמון ובני מואב שמעו שכתוב לא תנאף. וכל מהותם היא מהיסוד הזה, שבנות לוט ילדו בן מאביהן. וכך כל עם לא רצה את התורה.

הגיע לעם ישראל, שלח את משה והם ענו: כל אשר יאמר ה', נעשה ונשמע. לא הקשו קושיות ולא שאלות. נעשה ונשמע. ירדו מלאכים והלבישו להם כתרים.

כל מטרת יציאת מצרים, הייתה קבלת תורה במעמד הר סיני. תנאי עשה ה', שאם עם ישראל יקבלו תורה – העולם יתקיים. אם לא, יחרב.

מהו מעמד הר סיני? ה' מזהיר אותנו לבל נשכח את היום הזה, בו עמדו כל הנשמות. אין היום נשמות חדשות. כולן עמדו במעמד ושמעו את קול ה' כשנתן את התורה לעם ישראל, וכל הדורות, כל מי שעמד במעמד, יש אמונה בלבו. "נתן לנו תורתו באהבה". מעמד הר סיני היה כמו חופה. כשחתן וכלה נכנסים לחופה, הם הרגעים הכי קושרים ומכוננים. שום דבר לא כמו קודם. הקשר הוא קשר עולמים. אהבת עולם אהבתנו ה' אלוקינו, הבוחר בעמו ישראל באהבה. ה' בחר בנו להיות העם הנבחר. ומבטיח לנו שלעולם יאהב אותנו ולא יפסיק. אבל התנאי בין החתן והכלה, זו נאמנות. מיד אחרי שאומרים הבוחר בעמו ישראל באהבה, קוראים קריאת שמע: ואהבת את ה' אלוקיך. מול האהבה שלו אלינו, יש את האהבה שלנו אליו.

הנוצרים אומרים, עמ"י חטאו, ה' לא ירצה אותם, נבחרנו במקומם. המוסלמים המציאו אותו דבר. חלילה לנו מלהאמין לזה. הקב"ה לא זרק אותנו למרות הגלות הארוכה. אנחנו נהיינו עמו של הקב"ה. בהגדה אומרים: אילו קירבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה, דיינו. איך זה? כי מעמד הר סיני זה רגע החופה, בו נהיינו האישה. אתם תהיו לי לעם.

עם ישראל ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים. כל מקום שיש יהודי, מגלים אותו לפי הפנימיות. ישבתי פעם עם סטודנטיות שלא ידעו כלום על יהדות. הן דיברו זו עם זו ואמרו, 'מי שרוצה עבודה במקום טוב, שתלך לבתים שיש בהם דלתות עם מדחום בדלת'. הכוונה למזוזה כמובן.

צריכה להיות לנו כל הזמן ציפייה ותקווה להקב"ה. איך מבקשים את זה?

אדגים זאת על ידי סיפור. יהודי בעל ראש גדול ובעל צורה שונה, רצה לקנות כובע. בכל חנות היו הכובעים קטנים עליו ולא עמדו עליו יפה. אחרי הרבה חיפושים, איש אחד אומר לו שיש חנות עתיקה, אולי שם ימצאו לך משהו מתאים. הולך אותו אדם, ולאחר חיפושים רבים מוצא משהו בקופסה מאובקת. והנה הכובע טוב עליו. בא המוכר וכעת דורש סכום כסף מאוד גדול. האיש לא רוצה לשלם כזה סכום ועומד לצאת מהחנות. שואל אותו המוכר: איפה עוד תמצא כובע כזה? עונה לו הקונה: איפה עוד תמצא ראש כזה למכור לו את הכובע?

אומר יהודה הלוי, אין אלוקים מושיע לעם ישראל אבל אין אסירי תקווה כמו עם ישראל. איזה עוד עם מצפה יום יום לישועה שמצפים לגאולה? האהבה שלנו תלויה בהקב"ה כל הזמן.

הקב"ה, איפה תמצא עם כזה כמו עם ישראל? האהבה של הקב"ה היא אהבת עולם שהתחילה במעמד הר סיני.

רבי יעקב עמדין אומר, נכון, יש גלות ארוכה, אבל אין נס בהיסטוריה יותר מהנס הגדול שעם ישראל קיים. עם כל הגלות, עם כל הצרות, הפוגרומים, הרדיפות, העמים שרוצים לאכול אותנו. יש עוד עם ששרד? אימפריות גדולות נפלו ואינם. והיהודים במשך אלפיים שנות גלות נודדים ועוברים ייסורים, אבל חיים וקיימים.

אנחנו צריכים לתת חוסן לילדים שלנו. התדלוק של הנפש זה הבית. הזוגיות זה החוסן של העם, הבריאות של העם, וכשהגויים רוצים לכלות אותנו, הם מפרקים לנו את הבתים. כשאנחנו נדע שהתורה מטילה עלינו אחריות וסומכת עלינו, כי בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים, כי הן נתנו חוסן, נאמנות ותקווה. במשך כל הדורות, נשים היו הכוח וכל קיום התורה תלוי בהן. יהיה רצון שהקב"ה יזכה אותנו לחזק את עולם התורה באהבה ולשמר את הנאמנות כלפי הקב"ה ושל הקב"ה כלפינו ושנהיה ראויים לאהבתו ולגאולה השלמה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!