ישב ובכה רבע שעה: "פשוט חרב עלי עולמי"

נפלה ברשת: לפני תקופה קיבלתי שיחת טלפון, מרדכי אני חייב לפגוש אותך באופן דחוף ביותר, ביקש הפונה. הוא הגיע אלי אחרי מספר ימים, גבר חרדי כבן שלושים וחמש.

ישנם אנשים שעוד לפני שהם מוציאים הגה מהפה אתה מרגיש ורואה את הכאב הרב שהם עוברים. די היה להביט בפניו של אותו אדם ולראות שעובר עליו משהו רציני, הוא היה סהרורי, התיישב והסתכל עמוק לתוך עיניי והחל לבכות. הוא רק סינן מספר משפטים - "איך היא עשתה לי את זה, הייתי הגבר הכי טוב שיכול להיות".

כשאני כותב דברים אלה ונזכר בפגישה עם אותו אדם, נפשי נקרעת לגזרים. הוא ממש בכה כרבע שעה, אחר כך הוא נרגע מעט והחל לספר לי. אני נשוי 14 שנים, יש לנו 5 ילדים. כל שנות הנישואין שלנו היו מקסימות, הייתה בינינו הבנה והכלה, כיבדנו אחד את השני. זכור לי רק פעם או פעמיים שרבנו במשך כל השנים.

כפי שאתה רואה עלי אני לא החרדי הקלאסי, אנחנו חרדים פחות אדוקים. אבל תמיד היו לנו גבולות ברורים. היה לנו אינטרנט, הוא היה מסונן חלקית. בחצי השנה האחרונה אשתי סיפרה לי דרך אגב שהיא נרשמה לאחת מהרשתות החברתיות. זה מעניין, היא אמרה, אתה פוגש ומכיר אנשים חדשים. זה עולם חדש שלא הכרתי.

מיד שאלתי אותה, את בטוחה שזה בסדר מבחינה רוחנית? והיא אמרה, וודאי אני מספיק חזקה.

זהו, יותר לא הטרדתי אותה באף שאלה בנושא זה והמשכתי את חיי כרגיל. בתקופה האחרונה שמתי לב שמשהו לא כשורה אצל אשתי. שאלתי אותה אם הכל בסדר והיא אמרה 'כן, הכל בסדר'. אבל ליבי אמר לי שזו לא אשתי שהכרתי, משהו עובר עליה. למפרע התברר שהזוגיות שלהם נהרסה וככל הנראה הם מחויבים להתגרש.

הוא היה כל כך אומלל, הרגיש כל כך נבגד, פשוט חרב עליו עולמו. תגידו אתם, קוראים יקרים, מה אפשר להגיד לאדם שאהב את אשתו והיה נאמן ומסור לה ולאחר 14 שנה הוא מגלה מה שהוא מגלה? ממש גוועלד, רחמנות אמיתית. אויי טאטע.

לא הייתי כותב על כאלו דברים אלא אם הייתי חושב שזה פשוט עניין של פיקוח נפש. יוצא לי להיפגש עם הרבה אנשים ולשמוע הרבה סיפורים. יש כאלו שפשוט תסמרנה שערות ראשי. מה קורה פה? עד לאן הגענו? סגנון סיפורים כמו שהעליתי כאן קשורים לאינטרנט הלא מסונן ולרשתות החברתיות שהן סכנה גדולה.

ישנם אנשים שיגידו לעצמם "עזוב, אני חזק ואני שולט בעצמי". אבל אני לא מאמין לך כי אין אפוטרופוס לעריות. וגם תראה מה קורה בעולם החילוני, תשמע איזה סיפורי זוועה יש שם. חז"ל אסרו על חלב נכרי ועל יין נסך ועוד כל מיני תקנות להתרחק מהגויים בשביל שלא נתחבר לשאר העמים. הם ידעו שאלו הן גבולות בשביל שלא נתקרב לשאר העמים, כי אם יתירו בזה אז זה יפתח פתח להתחבר לגויים. האמינו לי אינטרנט לא מסונן הוא יותר גרוע מיין נסך. אני כותב דברים אלו בדם ליבי. פשוט מגיעים אלי סיפורים שאני לא יכול להתאפק. באינטרנט לא מסונן אתה מגיע בשניות לכל מה שחז"ל חששו שנגיע.

כל כך רחמנות על אותו אדם, על הילדים שלו, על אשתו על המשפחה שלא תתפרק.

אחד אמר לי, תשמע אתה אדם פנאט, העולם התפתח, זה לא מה שהיה פעם. אמרתי לו אם קצת קראת כתבות שלי אתה מבין שאני בכלל לא פנאט, תקרא מה אני כותב על עולם הישיבות וכו'. אבל פה בנושא של האינטרנט, זה גבול שחייבים לעצור בו.

הסברתי לו שלפני השואה מי שבאמת נאחז והיה סגור בגטו היהודי ושמר את עצמו - חייו הרוחניים נשמרו. ומי שיצא מהמעגל הסגור ונפתח לעולם הוא לא שרד, ונפל שדוד למה שהציעו המשכילים או הציונות באותם זמנים. כותב השורות, מרדכי רוט

אולי המילה גטו מזכירה לנו זיכרונות לא טובים מימים אפלים שהיו לעם שלנו, אבל אין מה לעשות, אנחנו צריכים להיות בגטו. כל כך הרבה הלכות חז"ל גזרו כי עשו גדרות שמא האדם יגיע למקומות מסוימים שהוא יחטא ולכן הציבו גבול לפה אל תיכנס, פה אל תהיה, כי אם תהיה פה אתה תיכשל בסוף בעבירה. זה ידוע לעין כל מה שקורה בעולם, ככל שהאנשים נהיים יותר פתוחים ויותר ליברלים ונותנים להם את האופציה לעשות מה שרוצים, אז אין גבולות לאיפה שאנשים יכולים להגיע. לכן אני חושב שזה שלחברה החרדית יש את החומות והגבולות שלה, זה אחד הדברים החשובים ששומרים עלינו.

זה טבע האדם יהיה אשר יהיה, תיתן לו לעשות מה שהוא ירצה והוא יפרוץ את הגבולות שיהיו לו ולך תדע לאיפה הוא יגיע. אמרו חז"ל, שבעבור שלושה דברים נגאלו ישראל ממצרים: שלא שינו את שמם, את לשונם ואת מלבושם. מה ששמר אותנו כעם זה הגבולות והחומות שהיהודים שמו לעצמם. לא סתם אמר רבי חנינא סגן הכהנים בפרקי אבות, הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו. בלי הגבול, הפחד מהמשטרה היה העולם סדום ועמורה.

כמו שאנחנו מבינים לדוגמא שיש את חוקי התנועה בכבישים ומי שעובר על החוק מקבל עונש על כך ובכל מדינה ומדינה החוקים שלה. האדם יודע שאם הוא ירביץ או יגנוב יש תוצאות למעשיו, יש פשוט גבולות ואם הוא לא יעמוד בחוקים של המדינה בה הוא נמצא יש סיכוי שהוא ישב גם בכלא.

אנחנו כחברה יהודית-חרדית, הגבולות שלנו הם בכדי שאנחנו לא נעבור על מה שאנחנו באמת מאמינים בתורת משה שלא תהא תורה אחרת. אנחנו מאמינים שיש שולחן ערוך ובכדי שנוכל לקיים אותו אנחנו חייבים לשים לעצמנו גבולות.
פגשתי אנשים לדוגמה שהתקינו בבית אינטרנט לא מסונן ואתם לא יכולים לתאר לעצמכם לאיזה מקומות אפלים הם הגיעו, גם מבחינה רוחנית גם מבחינה זוגית. אין אדם חזק, האדם חייב גבולות.

אנחנו רואים בחברה המערבית את כמות הגירושין הגבוהה שיש, את הבעיות הקשות שיש כמעט בכל תחום, אני פשוט לא יכול לפרט מעל דף הנייר את שלל הבעיות הרבות הקשות שיש בחברה המערבית והסיבה היחידה היא אחת - שאין גבולות. כשאתה לא שם גבולות, כשאתה מתיר את הרסן, אין לנו מושג לאיפה נגיע.

גם כאשר אנחנו שמים לעצמינו גבולות היצר הרע לא שקט על שמריו. אין מה לעשות העולם בחוץ הוא קורץ ומפתה ואם לא תציב גבולות האדם יסחף החוצה מאוד מהר ויאבד את הערכים שכל כך חשובים לו.

אחד מרבני המגזר הדתי לאומי אמר לפני תקופה שהוא מודה בזה וזה מוכח מחקרית שבציבור שלהם מעל 50% יש להם נשירה גמורה. ובציבור החרדי ישנה 20% נשירה. הוא גם הודה בזה שהחומות והגבולות שיש בציבור שלנו תורמות לכך.

כמובן שהחומות והגבולות צריכות להיות לא בכפייה אלא בהסבר פסיכו חינוכי לילדים לנוער ולאנשים, למה אנחנו מציבים גבולות? כי אנחנו בוחרים בזה ורוצים בזה, כי זה היהדות שלי וזה האמונה שלי ואני גאה בזה וזה אחד הדברים ששומרים על האמונה שלי.

גדולי ישראל הורו להימנע מהאינטרנט, אך התירו למי שצריך לצורכי עבודה ויש לכך מספר חברות סינון שונות. וכל אחד יעשה את מה שהוא חושב שמתאים לו. אך ישנם אנשים שלא יודע על בסיס מה הם מתירים לעצמם שיהיה להם אינטרנט בלי סינון, ועוד להיות ברשתות חברתיות שונות כמו פייסבוק וכו'. מילא הם לוקחים אחריות לעצמם והם מאמינים שהם חזקים ויודעים לשמור את עצמם. יכול להיות, על אף שהתורה אומרת אין אפוטרופוס לעריות, וזה לא רק התכנים הבעייתיים, זה כל הדעות וההווי שהם רואים, שזה משנה להם את הדעת מהאמונה הטהורה, אך בעיקר כואב לי על הילדים ובני הנוער של אותם הורים. שיהיה ברור, נער או ילד שנחשף לתכנים לא טובים אל תצפו ממנו לכלום, ממש לכלום.

פגשתי אנשים שאמרו לי אני לא צריך אינטרנט מסונן אני מספיק חזק ויש לי גבולות ואני יכול לשלוט בעצמי ולהגיד לעצמי עכשיו סטופ, עד כאן. אבל לא תמיד זה עזר ההסברים שלי שהתורה אומרת שאין אפוטרופוס לעריות, אין אף צדיק הכי גדול שיהיה בעולם שיכול לומר - אני חסין, אני חזק מפני היצר הרע. אכניס את עצמי למקום של מלחמה ואני לא יכול להיפגע. זו ממש אחיזת עיניים, נכון שיש אנשים שמסוגלים להחזיק מעמד, אבל הנפילה הגדולה יכולה לקרות בשניות.
אני שומע כאלו סיפורים ואני מזדעזע, זה ממש לא פשוט להוציא אנשים אחרי שהם נפלו לאיפה שהם נפלו ובעיקר בני נוער. אין מה לעשות, אנחנו יהודים ברוך השם, זה היהדות והיא יוצרת גבולות. רוב ההלכות שיש הם גבולות שעשו חכמים שלא נגיע למקומות מסוימים. מי שאומר לך שהוא חסין אולי הוא מנסה לשקר על אחרים, אך בעיקר הוא משקר לעצמו, אין אדם שחסין מפני מה שמציע האינטרנט.

אם הייתי יכול להציג בכתבה זו נתונים שיש ממכוני גמילה וכו' על מה שקורה בתחום הזה אני מבטיח לכם שהייתם חושבים אחרת על העניין. מנקודת המבט שלי האינטרנט הוא אומנם מאוד מאוד בעייתי. הוא יוצר הרבה בעיות לאנשים שומרי תורה ומצוות, ויוצר אף בעיות גם לאנשים שלא שומרים תורה ומצוות, יהודים ולא יהודים כאחד.

היום בכל העולם מבינים ויודעים, גם לא יהודים וללא שום קשר לדת כלשהי, שצפייה באינטרנט ללא סינון בתכנים הנמצאים שם יוצרת בעיות רבות, היא מעודדת ומחנכת את הנפש לכל המידות הרעות. ויוצרת נפש לא בריאה ותקינה. ובפרט אצל ילדים ובני נוער שאז הנפש להם נבנית. יש היום עשרות אלפי עובדות ועשרות מחקרים ונתונים לאיזה מצבים מזעזעים ילדים ובני נוער הגיעו בגלל צפייה באינטרנט ללא סינון. ואני חוזר שוב ואומר שזה ללא שום קשר לדת.

לסיכום, אתם צריכים להאמין בעצמכם שאתם אנשים הכי חזקים והכי טובים שרק יש, רק אל תאמינו בעצמכם שאתם תיכנסו לאזור מלחמה שיורים שם ללא הפסקה ולא תיפגעו... אתם טועים, רוב הסיכויים שתיפגעו, כי אין אפוטרופוס לעריות.

שבת שלום לכל עם ישראל היקרים.

לתגובות [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!