סוחר העתיקות הבעלזאי שהפך למחזיק הכולל

ברוך דיין האמת: מלונדון הגיעה הבשורה הקשה, על פטירתו הבוקר של העסקן הוותיק הרה"ח ר' חיים אלעזר גוטמן ז"ל, מחשובי חסידי בעלזא, שכיתת רגליו שנים רבות לטובת רשת הכוללים של חסידי בעלזא בלונדון והוא בן 77 בפטירתו.

המנוח ז"ל נולד ביום ו' תמוז שנת תש"ב בעיר לונדון, לאביו הרה"ח ר' יהודה צבי גוטמן ז"ל, בנו של הרה"ח ר' אלימלך גוטמן ז"ל שהיה שוחט ובודק בעיר מונקאטש, שנקרא בפי כל "ר' אלימלך שוחט". כאשר החלו רוחות המלחמה לנשב בעוז, היגר אביו ר' יהודה צבי לצרפת עם זוגתו ע"ה, ושם שימש כחזן ובעל תפילה ומכך התפרנס. לאחר שנולדו להם שם בן ובת קיבל אשרת כניסה ללונדון הבירה, לאחר שהשיג משרת חזנות, שם נולד לו בנו הרה"ח ר' חיים אלעזר ז"ל שנקרא על שם הרבי בעל ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש זצ"ל.

עוד בהיות ר' חיים אלעזר ז"ל ילד קטן היה נע ונד כל יום כדי ללמוד בתלמוד תורה 'יסודי התורה' שבשכונת סטמפורד היל, ואחר כך בתלמוד תורה געטער'ס. כדי להגיע לתלמוד תורה, היה צריך לנסוע לבדו מדי יום ביומו משכונת איסט-ענד לשכונת סטמפורד היל, נסיעה של כחצי שעה באוטובוס. אמו ע"ה היתה מלווה אותו עד לאוטובוס, ומשם היה נוסע לבד כילד קטן לתלמוד תורה, כי אמנם, כדי לחנכו ולגדלו לתורה וליראת שמים לא הביטו הוריו ע"ה על שום קושי ומניעה. לימים סיפר המנוח, שהיה זה דבר נדיר כל כך שילד בגיל זה יסע לבד באוטובוס כל יום, עד כדי כך שנהג האוטובוס כבר הכיר אותו וריחם עליו מאוד, ואף לא רצה לקחת ממנו תשלום על הנסיעות... לאחר הבר מצוה נכנס לישיבת 'מתיבתא', ואחר כך למד בישיבה לצעירים דחסידי בעלזא, אצל ראש הישיבה הגאון החסיד ר' יצחק אוסנבערג ז"ל.

בשנת תשי"ז, כאשר נסעו קבוצת בחורים מלונדון לארץ ישראל להסתופף אצל הרבי המהר"א זי"ע, העניק ר' חיים אלעזר ז"ל את כל הכסף שאסף וקיבץ ממתנות הבר-מצוה לאחיו הגדול ר' אברהם שליט"א, כדי שיוכל להשתתף בנסיעה הגדולה ולקיים את משאת נפשו להסתופף בצל קדשו של הרבי. לאחר מכן עלה לארץ הקודש ללמוד בישיבה דחסידי בעלזא בירושלים. בשנות לימודו בישיבה, בלט ביראת השמים שאפפה אותו, במידותיו הטובות וכל דרכו היתה בהצנע לכת ובתמימות.

כשהגיע לפרקו נשא את בתו של הרה"ח ר' יהודה גולדפינגר ז"ל, חתנו של הגה"ח רבי יהודה טרייטל ברנסדרופר זצ"ל שהתגורר אז באנטווערפן, ולאחר כמה שנים קבע את מושבו בעיר מגוריו לונדון.

כמה שנים לאחר שהיגר ללונדון, התחיל לעסוק במסחר העתיקות שהיה אז עסק נפוץ בלונדון, ובמשך שנים רבות עסק בעבודה זו. לשם כך היה צריך לקום בשעה חמש לפנות בוקר, להתפלל במנין הנץ החמה, בחורף ובקיץ, כדי להגיע לשוק בשעה מוקדמת. בהליכותיו בשוק קנה לו שם טוב וקידש שם שמים במשאו ומתנו באמונה, והיה אות ומופת וסמל ל'הולך תמים ופועל צדק'. ובפרט בתחום כזה, שהכל תלוי באימון הדדי, ובקל אפשר להרוויח סכומים יפים אם אין הולכים בדרך הישרה, היה ר' חיים אלעזר כשולחן ערוך חי, כאשר גם יהודים וגם להבדיל גויים העידו על ישרותו ויראת ה' שבו. זהירותו בממון אחרים היתה רבה וגדולה, כל מילה שיצאה מפיו היה מקיים ללא שום טענה ומענה, וכל הסכם שנעשה עמו היה כמו של ברזל שלא ניתן לגעת בו לרעה.

עבודתו הקשה שהתישה את כוחו, לא מנעה בעדו לוותר אף לא על קוצו של יו"ד, והיה מקפיד לבוא ל'שטיבל' דחסידי בעלזא ערב ובוקר וצהרים, להתפלל תפילות שחרית מנחה ומעריב במנין קבוע ובמקום קבוע, ומעולם לא דילג בין מנינים או איחר בתפילה, אלא בבוקר היה מעורר השחר ומשכים לבית המדרש. גם אחרי התפילה לא היה מן הממהרים לצאת, אלא היה נשאר על מקומו ועוסק בתורה, לפני צאתו ליום העבודה. בערב היה שב לבית המדרש קובע עתים לתורה בקביעות ובעקביות, חוק בל יעבור. בעת השיעור היה משתתף בערניות וברעננות והקפיד על הבנה מליאה ובהירה בלימודיו.

כל ימיו היה עוסק במצוות נסתרות, הרחק מעיני רואים, והרבה במעשי צדקה וחסד שרובם לא נודעו עד היום. היו הרבה שבורי לב ומחוסרי בית, נדכאים ואומללים, שהיה דואג להם בשקט ובסתר, היה אוסף עבורם מעות לצדקה ואף היה נותן משלו בעין יפה, וכן היה ממציא את עצמו לקשיי יום, יהודים שנקלעו למצב פרנסה דחוק, להלוות להם סכומים נכבדים או להעניק להם מנדבת לבו. כשראה על אחד הלווים שאינו יכול להחזיר את ההלוואה, היה מוודא שלא להיפגש ולהיראות עם הלווה, כדי שלא יתבייש מפניו ח"ו ולא ירגיש איזו אי נעימות מכך שלא החזיר לו את ההלוואה. כמו כן היה מרבה לבקר אצל אנשים מבוגרים וחולים, כאלו שמעטים הסתכלו לעברם וזכרו את שמם, אך הוא ראה לנכון לכבדם ולשמחם ולהאיר להם פנים.

הרה"ח ר' חיים אלעזר גוטמן ז"ל בשמחת אירוסי נכדתו לפני מספר חודשים. צילום: מרדכי זאב שוומנפלד

לאחר פטירת אמו ע"ה, הכניס את אביו ז"ל לביתו, ושימשו בנאמנות במשך חמש שנים, הוא וזוגתו החשובה תבלחט"א, כיוון שראה שקשה עליו להתגורר לבד בביתו.

בחודש שבט שנת תשמ"ב, ביקר האדמו"ר מבעלזא בלונדון, וכתום הביקור נסע הרבי למנצ'סטר כאשר רבים מחסידי בעלזא בלונדון מלווים את הרבי עד לשם. בהיותם שם, נכנס אל חדרו ראש הקהל הרה"ח ר' עובדיה רומפלר ז"ל ותינה לפני האדמו"ר את דאגתו, שזה כמה שנים מאז נוסד הכולל דחסידי בעלזא בעיר, וב"ה קול התורה הולך וחזק בהיכלו, אך אין להם אף אחד שיהיה מוכן לקבל על עצמו את העול הכבד של ניהול הכולל ודאגה לתשלום המלגות לאברכים הממיתים עצמם באהלה של תורה.

תשובתו של הרבי היתה מופלאה: "לך ובדוק נא מי נמצא בחוץ..." – הורה לר' עובדיה ז"ל. ר' עובדיה יוצא החוצה, ושב אל הרבי: "חיים אלעזר גוטמן עומד שם...". מיד הורה הרבי לקרוא לר' חיים אלעזר, וביקשו לקבל על עצמו את עול ניהול הכולל. לא פחות ולא יותר.

ר' חיים אלעזר ז"ל, לא ראה עצמו מתאים לכך כלל, אך ברגע שהרבי ביקשו לקבל על עצמו תפקיד כבד וקשה זה – שכולם התרחקו ממנו – הוא קיבל זאת על עצמו באין אומר ובאין דברים. מיד השיב תשובה חיובית.

מיד לאחר שיצא מן החדר פנה אל הרה"ח ר' אברהם בארד, וביקש ממנו שיבוא יחד עמו לאסוף כסף עבור הכולל, כי זה עתה הצטווה מפי הרבי לקבל על עצמו את החזקת הכולל. כן היו מסייעים לו הרבה הרה"ח ר' יהושע משה אדולף והגה"ח ר' יצחק רוזנגרטן ז"ל לימים מראשי הכולל וראש ישיבתנו הק' בלונדון, שהתלוו אליו בימים קבועים כדי לסייע לו בעבודה הקשה.

עם מורו ורבו האדמו"ר מבעלזא בעת ביקורו בלונדון

כאן החל פרק חדש ונפלא בחייו של המנוח ז"ל. מאז הקדיש את כל חייו למען לומדי התורה, וכל שעה פנויה היתה מנוצלת לכך. בפשטותו ותמימותו האופיינית התחיל לקבץ על יד פרוטה אחרי פרוטה, כאשר הוא משרך את רגליו שעות על גבי שעות מדי ערב, בבתי יהודי העיר לונדון, כדי לקבל עוד פונט, עוד וואוטשער, עוד צ'ק, והוא היה שמח בכל פרוטה שנכנסה לקופת הכולל.

גם לאחר יום עבודה עמוס ומפרך, שהתחיל בשעה מוקדמת בבוקר, ולאחר שעות רבות של עמידה ומסחר בשוק, ועוד בשהיה במרחק נסיעה של כשעה וחצי ממקום מגוריו והוא עייף ומותש, היה מתגבר כארי ורץ כצבי לכתת רגליו בין בתי הנדיבים להחזקת הכולל, וכך היתה עבודתו מדי יום ביומו לאסוף פרוטה לפרוטה, עד שהצליח להשיג את תקציב הכולל לאותו שבוע, ובדרך כלל היה צריך להשלים מכיסו סכום נכבד מדי שבוע, לבל יחסר ללומדי הכולל מפת לחמם.

הוא הנהיג שפעמיים בשבוע, בשעות הבוקר המוקדמות, היו אברכי הכולל מצטרפים אתו לאסוף כסף להחזקת הכולל בבתי המדרשות בעיר, כאשר הוא היה לוקחם ברכבו ממקום למקום, ובשעה שהיו האברכים נכנסים לבית המדרש היה מנצל את הזמן לאמירת פרקי תהלים.

כידוע, חוותה לונדון כמה משברים כלכליים שגרמו למיתון כבד בעיר. נגידים רבים ירדו מנכסיהם וגם בעלי הבתים שבעיר התקשו ביום יום. באותן תקופות קשות לא הצליח ר' חיים אלעזר ז"ל להשיג את הסכומים הנדרשים להחזקת הכולל, והיה מוזיל מכיסו סכומים גדולים מדי שבוע, ובלבד שלא תמוש התורה מפי לומדיה והאברכים יקבלו את משכורתם שלימה בעתו ובזמנו.

במשך השנים סבל מיחושים ומכאובים רבים ברגליו. אלו כמובן הקשו מאוד על עבודת הקודש בלכתו לדפוק על פתחי הנדיבים עבור הכולל, אך בכל זאת מעולם לא עשה לעצמו שום 'הנחות' אלא המשיך לשרך רגליו מדי ערב, גם בימים של יסורים וכאבים. כאשר הזכיר פעם אצל הרבי מבעלזא שהוא סובל על רגליו והוא מתקשה מאוד ללכת בערב לבתי הנדיבים, ענה לו הרבי בדברי זקנו המהרי"ד זי"ע, שמי שמכתת רגליו לאסוף מעות לצדקה בארבע פינות העיר, הוא ניצול מארבע מיתות בית דין, והפטיר: "ואם עושים זאת כאשר אף סובלים על הרגליים רח"ל, הרי הוא וזרעו אחריו עד סוף כל הדורות ניצולים ונשמרים בזכות זה...".

בחודשים האחרונים חלה במחלה הנוראה ל"ע וסבל יסורים קשים ומרים, אך הוא הצדיק עליו את הדין וקיבל הכל באהבה ובדומיה. 

זכה להקים דורות ישרים ומבורכים, בנים וחתנים חסידים ואנשי מעשה, נכדים ונינים ההולכים בדרכי האבות לשם ולתפארת ולתהילה. בניו: הרה"ח ר' יצחק ישעי' מאנטוורפן, הרה"ח ר' שלמה מירושלים, הרה"ח ר' מנדל מלונדון. חתניו: הרה"ח ר' שמואל אליאס, העסקן הרה"ח ר' יוסף יצחק אסטרייכר מנהל משרדי 'מרכז מוסדות בעלזא באנגליה, העסקן הרה"ח ר' אהרן קליין מנכ"ל המוסדות חסידי בעלזא בלונדון שלקח את שרביט העסקנות מחמיו ז"ל בניהול הכולל והרה"ח ר' יהושע העשיל פרידמן מלונדון.

הלווייתו יצא היום (חמישי) ל"ג בעומר בשעה 14:30 בצהרים (שעון לונדון) מביתו דרך ביהמ"ד המרכזי דחסידי בעלזא בלונדון, בדרכו לביה"ח בענפילד שבאנגליה שם נטמן. 

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!